Naeng/he

וינדרמיר היא שפה שהשראתה מעברית ומקְמֶרית (קמבודית), שפות המשתפות מאפיינים רבים כגון:

• הטעמה בהברה האחרונה ברוב המילים (בקמרית, בכל המילים)
• צירופי עיצורים בתחילת מילה הם נפוצים. למשל pn, tm, kt, pt, pk, ps
• תחביר דומה: לוואיים באים לאחר שם העצם, מילות יחס באות לפני שם העצם

וינדרמיר משתייכת לשפות הלָקוֹביות.

הגייה

עיצורים

בווינדרמיר קיימים 22 עיצורים:

עיצורים בווינדרמיר

		שפתי mofăsing	מכתשי mosăbies	צדי molăgoan	חכי moyăclech	וילוני moscong	סדקי motășang
אפי mocră'i		m /m/	n /n/			ng /ŋ/
סותם bintăptep	קולי yătge	b /b/	d /d/			g /g/
	אטום chatge	p /p/	t /t/			c /k/	' /ʔ/
מחוכך bintsăda			ts /ts/
חוכך binchlas	בלתי-שורק binthăre	f /f~v/	th /θ~ð/			ch /x/
	שורק binsăreaf		s /s~z/	ł /ɬ/	ș /ʃ/		h /h/
מהדהד binnădüech		w /w/	r /r/	l /l~ʟ/	y /j/

• הסתומים נהגים כפי באנגלית או באיסלנדית. בהתאם המבטא הסתומים ה"אטומים" עשויים להיות בלתי מנופשים, או תמיד מנופשים אלא אם הם באים אחרי עיצור חוכך. הסתומים ה"קוליים" עשויים להיות אטומים ולא מנופשים.
• החוככים /f, θ, s/ לפעמים קוליים, לפעמים אטומים:
  • בניב הטאלְמי:
  • בניב הבְיֵיהאנדי:

דקדוק

כינויים

כינויי הגוף הם:

• rie: אני
• łen: אתה
• łes: את
• Pra: את/ה (פנייה מכובדת)
• in: הוא
• is: היא
• tsa: אנחנו (לא כולל אותך)
• bang: אנחנו (כולל אותך)
• łănam: אתם
• Impra: אתם (פנייה מכובדת)
• ănam: הם

כינוי הרמז הם:

• sed: זה, se: הזה
• fid: ההוא, fi: [העצם] ההוא

שמות עצם

המינים הדקדוקיים של ווינדרמיר קלאסית אינם קיימים יותר בווינדרמיר מודרנית. הריבוי מבוצע בתוספת התחילית im-: yar 'פרח', imyar 'פרחים'.

טקסט לדוגמה

הדיון הקבוצתי

להלן קטע מה-Imthumitil, ספר קודש של דת ה-Mărotłism.

וינדרמיר מודרנית

Mi ngith doan chea chmi dur e tach imchäth mis mogor litheath. Fi Pida Brăwied chea sray bintăbiets șaf imchäth: "Mea ra łănam dunse?"

Swe chea chmi chnung e müets imchäth hăsüs, doan chäth chea plawăsma: "Șrüch stiw! Ruay mi tsum immognas tach dunse, immălin thaf müets, imchustiw liew, imchusmäch thaf müets, imchumüets tach, te doan imchutach."

Łop fi Pida Brăwied chea tăbiets: "Wăhang, mea ra chmi, srüe hădean e do croth hiboath?"

Chea că'aw e fid: "Lea sed die placănărnga, fi Pida? Bang ruay tsor tăy'ua palüc, sach se făbeang imtăy'ua nătha yaf croth mălem!"

Fi Pida chea sngiem șaf chäth mi ngil, "Fi chäth se eth ruay hăltsrüeng te thăpar fănaw."

וינדרמיר קלאסית

Ngiθ dur taχ χaaθ mogor. Tăbiits Pĭda Brăwiid: "Măra łĭnam?"

Mi-ăngnung căχθaaθ năθa emrĭtsal doon: Șrüχ te-stiw: taχ mognas, θaφ te-müüts θraaφ, liiw stăliw, θaφ te-müüts mălsaaχ, taχ mălüüts, doon tălaχ."

Tăbiits Pĭda Brăwiid: "Ǎna mee ra, srüü hĭdeen croθ năθa?"

Eφθooc χaaθ, "Op cănga, Pida: tsor pădiiχ φnărtaang, te ămsaχ păχwădiiχ năθa ya-croθ φi!"

Esngiim Pĭda Brăwiid șa-χaaθ șa-ngil, "Ăruuy șa-χaaθ se tsărüüng te thăpal φănaw φănaw."

עברית

היו פעם שישה ילדים בדיון קבוצתי. שאל אותם המורה ברוויאד: "כמה אנשים אתם?"

בעוד שחמישה ילדים עדיין ספרו, קרא ילד אחד בתגובה: "שישים ושלושה! כלומר יש כאן שישה יחידים, 15 זוגות, 20 שלושיות, 15 רביעיות, 6 חמישיות, ושישיה אחת."

שאל המורה ברוויאד: "ובכן, כמה יהיו פה עם אדם נוסף?"

ענה הילד: "האם זה לא מובן מאליו, המורה? יהיו את כל הקבוצות מקודם, וגם את כל קבוצות עם האדם החדש!"

שיבח המורה ברוויאד את הילד ואמר: "לילד הזה אכן יש חוכמה ובינה."