Naeng/he: Difference between revisions
mNo edit summary Tags: Mobile edit Mobile web edit |
m (IlL moved page Windermere/he to Naeng/he without leaving a redirect: The language should be called Naeng) |
||
| (67 intermediate revisions by the same user not shown) | |||
| Line 1: | Line 1: | ||
{{rtl|'''וינדרמיר''' היא שפה שהשראתה | {{rtl|'''וינדרמיר''' היא שפה שהשראתה ממאפיינים מושתפים של עברית וקְמֶרית (קמבודית), כגון | ||
*הטעמה | *הטעמה בהברה האחרונה ברוב המילים (בקמרית, בכל המילים) | ||
*צירופי עיצורים בתחילת מילה הם נפוצים. למשל pn, tm, kt, pt, pk, ps | *צירופי עיצורים בתחילת מילה הם נפוצים. למשל pn, tm, kt, pt, pk, ps | ||
*תחביר דומה: לוואיים באים לאחר שם העצם, מילות יחס באות לפני שם העצם | *תחביר דומה: לוואיים באים לאחר שם העצם, מילות יחס באות לפני שם העצם | ||
וינדרמיר משתייכת | וינדרמיר משתייכת למשפחת השפות הלָקוֹביות. שלב עתיק יותר של השפה שנקרא fi brits Impida 'שפת החכמים', שימש כשפה רשמית באימפריית וינדרמיר שנמצאה בדרום טאלמה (Talma) ועדיין משמש כלשון קודש בדת ה-Mărotłism. השפה המודרנית היא תוצאה מתנועת תחייה שפתית, דומה לעברית מודרנית; היא מדוברת בעיקר ביבשת בייחאנד (Bjeheond) ועברה השפעה חזקה משפות בייחאנדיות ילידות, כמו ניבי השפה נתגין (Netagin) ושאלאית (Shalaian).}} | ||
==דקדוק== | ==דקדוק== | ||
===כינויים=== | ===כינויים=== | ||
| Line 15: | Line 12: | ||
*łen: אתה | *łen: אתה | ||
*łes: את | *łes: את | ||
*Pra: את/ה (פנייה מכובדת) | *Pra: את/ה, אתם (פנייה מכובדת) | ||
* | *ien: הוא | ||
* | *ies: היא | ||
*tsa: אנחנו (לא כולל אותך) | *tsa: אנחנו (לא כולל אותך) | ||
*bang: אנחנו (כולל אותך) | *bang: אנחנו (כולל אותך) | ||
*łănam: אתם | *łănam: אתם | ||
* | *ănam: הם | ||
* | |||
עבור אנשים אי-בינאריים נהוג להשתמש בכינויים łe (לנוכח) ו-ie (לנסתר). | |||
כינויי גוף הם פחות נפוצים בווינדרמיר | |||
מודרנית מדוברת מאשר בעברית, כי מעדיפים להשתמש בפעלים מסויימים על צירופים ממילת יחס | |||
וכינוי גוף. למשל, drel 'לבוא' במקום șa rie 'לי, אליי': | |||
''rüe yar drel'' 'תן לי פרח' (בשפה מדוברת) | |||
''rüe yar șa rie'' 'תן לי פרח' (בשפה ספרותית) | |||
כינוי הרמז הם: | |||
*sed: זה, se: הזה | |||
*fid: ההוא, fi: [העצם] ההוא | |||
*rad: מה, ra: איזה | |||
}} | |||
===שמות עצם=== | ===שמות עצם=== | ||
{{rtl|המינים הדקדוקיים של ווינדרמיר קלאסית אינם קיימים יותר בווינדרמיר מודרנית. | |||
הריבוי מבוצע בתוספת התחילית im-: yar 'פרח', imyar 'פרחים'.}} | |||
===פעלים ושמות תואר=== | ===פעלים ושמות תואר=== | ||
===מילות יחס=== | ===מילות יחס=== | ||
===מילות חיבור=== | ===מילות חיבור=== | ||
===תחביר=== | |||
==טקסט לדוגמה== | ==טקסט לדוגמה== | ||
===הדיון הקבוצתי=== | ===הדיון הקבוצתי=== | ||
| Line 36: | Line 54: | ||
וינדרמיר מודרנית | וינדרמיר מודרנית | ||
Mi ngith doan chea chmi dur e tach imchäth mis mogor litheath. Fi Pida Brăwied chea sray bintăbiets șaf imchäth: "Łănam mot mea ra croth?" | |||
Swe chea chmi chnung e müets imchäth hăsüs, doan chäth chea plawăsma: "Șrüch stiw! Ruay mi tsum immognas tach dunse, immălin thaf müets, imchustiw liew, imchusmäch thaf müets, imchumüets tach, te doan chutach." | |||
Łop fi Pida Brăwied chea tăbiets: "Wăhang, mea ra chmi, srüe hădean e do croth hiboath?" | |||
Chea că'aw e fid: "Lea sed die placănărnga, fi Pida? Bang ruay tsor ti'uar palüc, sach se făbeang imti'uar nătha yaf croth mălem!" | |||
Fi Pida chea sngiem șaf chäth mi ngil, "Fi chäth se eth ruay hăltsrüeng te thăpal fănaw." | |||
{{col-break}} | {{col-break}} | ||
וינדרמיר קלאסית | וינדרמיר קלאסית | ||
Ngiiθ dur mogor se taχ χaaθ. "Măra łĭnam?" tăbits φin Pĭda Brăwid. | |||
Mi-ăngnuung căχθaaθ năθa emrĭtsal sen doon: "Șrüχ te-stiiw: taχ mognas, θaφ te-müts θraaφ, liw stăliiw, θaφ te-müts mălsaaχ, taχ mălüüts, doon tălaχ." | |||
"Ǎna mee ra, srü hĭdeen croθ năθa?" tăbits φin Pĭda Brăwid. | |||
"Op cănga, φin Pĭda: tsor pădiχ φnărtaang, te ămsaχ păχwădiχ năθa ya φin croθ φi!" eφθooc φin χaaθ. | |||
"Ăruy șa-χaaθ ses tsărüng te sen θăpal φănaw φănaw." esngim șa φin χaaθ φin Pĭda Brăwid. | |||
{{col-break}} | {{col-break}} | ||
{{rtl|עברית | {{rtl|עברית | ||
היו פעם שישה ילדים בדיון קבוצתי. | היו פעם שישה ילדים בדיון קבוצתי. שאל אותם החכם ברוויאד: "כמה אנשים אתם?" | ||
בעוד שחמישה ילדים עדיין ספרו, קרא ילד אחד בתגובה: "שישים ושלושה! כלומר יש כאן שישה יחידים, 15 זוגות, 20 שלושיות, 15 רביעיות, 6 חמישיות, ושישיה אחת." | |||
שאל החכם ברוויאד: "ובכן, כמה יהיו פה עם אדם נוסף?" | |||
הילד | ענה הילד: "האם זה לא מובן מאליו, המורה? יהיו את כל הקבוצות מקודם, וגם את כל הקבוצות עם האדם החדש!" | ||
שיבח החכם ברוויאד את הילד ואמר: "הילד הזה אכן בעל חוכמה."}} | |||
{{col-end}} | {{col-end}} | ||
Latest revision as of 14:37, 24 January 2022
- הטעמה בהברה האחרונה ברוב המילים (בקמרית, בכל המילים)
- צירופי עיצורים בתחילת מילה הם נפוצים. למשל pn, tm, kt, pt, pk, ps
- תחביר דומה: לוואיים באים לאחר שם העצם, מילות יחס באות לפני שם העצם
דקדוק
כינויים
- rie: אני
- łen: אתה
- łes: את
- Pra: את/ה, אתם (פנייה מכובדת)
- ien: הוא
- ies: היא
- tsa: אנחנו (לא כולל אותך)
- bang: אנחנו (כולל אותך)
- łănam: אתם
- ănam: הם
עבור אנשים אי-בינאריים נהוג להשתמש בכינויים łe (לנוכח) ו-ie (לנסתר).
כינויי גוף הם פחות נפוצים בווינדרמיר מודרנית מדוברת מאשר בעברית, כי מעדיפים להשתמש בפעלים מסויימים על צירופים ממילת יחס וכינוי גוף. למשל, drel 'לבוא' במקום șa rie 'לי, אליי':
rüe yar drel 'תן לי פרח' (בשפה מדוברת)
rüe yar șa rie 'תן לי פרח' (בשפה ספרותית)
כינוי הרמז הם:
- sed: זה, se: הזה
- fid: ההוא, fi: [העצם] ההוא
- rad: מה, ra: איזה
שמות עצם
פעלים ושמות תואר
מילות יחס
מילות חיבור
תחביר
טקסט לדוגמה
הדיון הקבוצתי
|
וינדרמיר מודרנית Mi ngith doan chea chmi dur e tach imchäth mis mogor litheath. Fi Pida Brăwied chea sray bintăbiets șaf imchäth: "Łănam mot mea ra croth?" Swe chea chmi chnung e müets imchäth hăsüs, doan chäth chea plawăsma: "Șrüch stiw! Ruay mi tsum immognas tach dunse, immălin thaf müets, imchustiw liew, imchusmäch thaf müets, imchumüets tach, te doan chutach." Łop fi Pida Brăwied chea tăbiets: "Wăhang, mea ra chmi, srüe hădean e do croth hiboath?" Chea că'aw e fid: "Lea sed die placănărnga, fi Pida? Bang ruay tsor ti'uar palüc, sach se făbeang imti'uar nătha yaf croth mălem!" Fi Pida chea sngiem șaf chäth mi ngil, "Fi chäth se eth ruay hăltsrüeng te thăpal fănaw." |
וינדרמיר קלאסית Ngiiθ dur mogor se taχ χaaθ. "Măra łĭnam?" tăbits φin Pĭda Brăwid. Mi-ăngnuung căχθaaθ năθa emrĭtsal sen doon: "Șrüχ te-stiiw: taχ mognas, θaφ te-müts θraaφ, liw stăliiw, θaφ te-müts mălsaaχ, taχ mălüüts, doon tălaχ." "Ǎna mee ra, srü hĭdeen croθ năθa?" tăbits φin Pĭda Brăwid. "Op cănga, φin Pĭda: tsor pădiχ φnărtaang, te ămsaχ păχwădiχ năθa ya φin croθ φi!" eφθooc φin χaaθ. "Ăruy șa-χaaθ ses tsărüng te sen θăpal φănaw φănaw." esngim șa φin χaaθ φin Pĭda Brăwid. |
עברית
היו פעם שישה ילדים בדיון קבוצתי. שאל אותם החכם ברוויאד: "כמה אנשים אתם?" בעוד שחמישה ילדים עדיין ספרו, קרא ילד אחד בתגובה: "שישים ושלושה! כלומר יש כאן שישה יחידים, 15 זוגות, 20 שלושיות, 15 רביעיות, 6 חמישיות, ושישיה אחת." שאל החכם ברוויאד: "ובכן, כמה יהיו פה עם אדם נוסף?" ענה הילד: "האם זה לא מובן מאליו, המורה? יהיו את כל הקבוצות מקודם, וגם את כל הקבוצות עם האדם החדש!" שיבח החכם ברוויאד את הילד ואמר: "הילד הזה אכן בעל חוכמה." |