138,726
edits
Themsarian/he: Difference between revisions
m
IlL moved page Themsaran/he to Themsarian/he: Name change
m (→שמות עצם) |
m (IlL moved page Themsaran/he to Themsarian/he: Name change) |
||
| (23 intermediate revisions by the same user not shown) | |||
| Line 4: | Line 4: | ||
==רקע== | ==רקע== | ||
'''תֶ'מְסַרית''' (ת'מסרית: gávthā themsárimā "הגרון הת'מסרי") היא שפה קלאסית | '''תֶ'מְסַרית אצילה''' (ת'מסרית: ''gávthā themsárimā'' "הגרון הת'מסרי") היא שפה קלאסית ראשית בעולם חֵרְגְּרֶם, המשתייכת למשפחת השפות הטַלְסְמיות, תת-משפחה של השפות הדְזאצֶ'דיות. המשפחה הטלסמית, הכוללת גם את טיזית, עֶלוֹרית וסְנאחית, קרובה במיוחד לשפה הרַקְסית, ולכן היא חלק מהענף ה"רקסו-טלסמי". השפות הטלסמיות בודדו לתקופה ארוכה באי טלסים (''Tálsym''), ועקב זאת הן שונות מבחינה טיפולוגית משאר המשפחה הדְזאצ'דית (כלומר הן מהוות מעין [[w:he:שפראכבונד|אזור לשוני]]). ת'מסרית, בפרט, מתאפיינת בתחביר דומה מאוד לשפות שמיות עתיקות (או לשפות הקלטיות): הינה בעלת סדר המילים VSO (פועל-נושא-מושא) ובו גרעין הצירוף כמעט תמיד בא לראשונה. שמות, פעלים, ומילות יחס מסומנים בכינויים חבורים, כדי לציין את הבעל או המושא שלהם. כינויים חבורים מצטרפים על השם או הפועל גם כדי ''להתאים'' עם הבעל או המושא; הדבר נקרא head-marking (סימון הגרעין). ת'מסרית, בדומה לעברית, משתמשת בנטייה בלתי-רציפה (nonconcatenative); אבל בעוד שהשפות השמיות משתמשות במשקלים ובניינים בנטיית פעלים ושמות, והקלטיות בשינויים עיצוריים ואבלאוט (לדוגמה באירית: | ||
'''''th'''uig sé'' 'הוא הבין', הש' ל-'''''t'''uig'' 'הָבן!/הביני!'), ת'מסרית נוטה להשתמש בשינויים בגובה קול או טון. | '''''th'''uig sé'' 'הוא הבין', הש' ל-'''''t'''uig'' 'הָבן!/הביני!'), ת'מסרית נוטה להשתמש בשינויים בגובה קול או טון. | ||
==פונולוגיה== | ==פונולוגיה== | ||
===עיצורים=== | ===עיצורים=== | ||
{| border="1" cellpadding="1" cellspacing="1" class="bluetable lightbluebg" style="width: 700px; text-align:center;" | קיימים 23 עיצורים בת'מסרית, מעט למדי בשביל שפה דזאצ'ידית. | ||
{| border="1" cellpadding="1" cellspacing="1" class="bluetable lightbluebg" style="width:700px; text-align:center;" | |||
! colspan="10"|עיצורים | ! colspan="10"|עיצורים | ||
|- | |- | ||
! colspan="2" | | ! colspan="2" | | ||
! | ! |סדקי | ||
! | ! |<ABBR TITLE="נחתך בשורש הלשון; לועי או אפיגלוטי">שורשי</ABBR> | ||
! | !|וילוני | ||
! | !|חכי | ||
! | !|מכתשי | ||
! | !|שיני | ||
! | !|שפתי | ||
|- | |- | ||
! colspan="2" style="" |אפי | ! colspan="2" style="" |אפי | ||
| Line 95: | Line 96: | ||
| | | | ||
|} | |} | ||
[ʔ] אינו פונמה | [ʔ] אינו פונמה של ממש, ויכול לבוא רק בין מורפמות/מילות. | ||
====אלופוניה מותנה==== | ====אלופוניה מותנה==== | ||
===תנועות=== | ===תנועות=== | ||
קיימות 6 תנועות בת'מסרית, מסודרות במערכת סימטרית עד מאוד. | |||
{| border="1" cellpadding="1" cellspacing="1" class="bluetable lightbluebg" style="width: 540px; text-align:center;" | {| border="1" cellpadding="1" cellspacing="1" class="bluetable lightbluebg" style="width: 540px; text-align:center;" | ||
! rowspan="2" style="width: 90px; "| | ! rowspan="2" style="width: 90px; "| | ||
| Line 187: | Line 189: | ||
===כינויים=== | ===כינויים=== | ||
====כינויי גוף עצמאיים==== | ====כינויי גוף עצמאיים==== | ||
ישנם 15 גופים בת'מסרית, כולל | ישנם 15 גופים בת'מסרית, כולל הבדלות בצורות יחיד, זוגי, ורבים, הבדלות במין, וכינויים בגוף ראשון שכוללים או שאינם כוללים את האדם שאליו מדברים. | ||
{| class="bluetable lightbluebg " style="width: 350px; text-align: center;" | {| class="bluetable lightbluebg " style="width: 350px; text-align: center;" | ||
| Line 363: | Line 365: | ||
====אופנים==== | ====אופנים==== | ||
=====פעיל===== | =====פעיל===== | ||
===== | =====פאסיב===== | ||
=====גורם===== | =====גורם===== | ||
=====אפליקטיב===== | =====אפליקטיב===== | ||
=====צורות | =====הבינוניים===== | ||
בת'מסרית קיימים בינוניים בכל הזמנים. הם משמשים במשפטי זיקה, בייחוד אם השם המאויך הוא הנושא במשפט זיקה. | |||
=====צורות המקור===== | |||
=====נטיה===== | =====נטיה===== | ||
פעלים נוטים לגוף הנושא ולגוף המושא. | |||
======נטיה לנושא====== | ======נטיה לנושא====== | ||
| Line 404: | Line 411: | ||
====התייחסות משותפת==== | ====התייחסות משותפת==== | ||
לעיתים יש צורך לקבוע האם שני שמות עצם או כינויים מתייחסים לאותו הדבר, בשפה שאינה מבחינה בין הנושא לבין המושא הישיר באמצעות מוספיות או חלקיקים על השם. | לעיתים יש צורך לקבוע האם שני שמות עצם או כינויים מתייחסים לאותו הדבר, בשפה שאינה מבחינה בין הנושא לבין המושא הישיר באמצעות מוספיות או חלקיקים על השם. | ||
=====פרוקסימי\אובוויאטי===== | =====פרוקסימי\אובוויאטי===== | ||
=====השוואה===== | =====השוואה===== | ||