Themsarian/he: Difference between revisions

From Linguifex
Jump to navigation Jump to search
m (IlL moved page Themsaran/he to Themsarian/he: Name change)
 
(44 intermediate revisions by the same user not shown)
Line 4: Line 4:


==רקע==
==רקע==
'''תֶ'מְסַרית''' (ת'מסרית: gávthā themsárimā "הגרון הת'מסרי") היא שפה קלאסית מרכזית בעולם חֵרְגְּרֶם, המשתייכת למשפחת השפות הטַלְסְמיות,   תת-משפחה של השפות הדְזאצֶ'דיות. המשפחה הטלסמית כוללת גם את טיזית, עֶלוֹרית וסְנאחית, וקרובה היא במיוחד לשפה הרַקְסית, ולכן כולן מהוות את הענף ה"רקסו-טלסמי". השפות הטלסמיות בודדו לתקופה ארוכה באי טלסים (Tálsym), ועקב זאת הן שונות מבחינה טיפולוגית משאר המשפחה הדְזאצ'דית (כלומר הן מהוות מעין [[w:he:שפראכבונד|אזור לשוני]]). ת'מסרית היא בעלת תחביר דומה מאוד לשפות שמיות עתיקות (או לשפות הקלטיות): הינה בעלת סדר המילים VSO (פועל-נושא-מושא) ובו גרעין הצירוף כמעט תמיד בא לראשונה. שמות, פעלים, ומילות יחס מסומנים בכינויים חבורים, כדי לציין את הבעל או המושא. כינויים חבורים מצטרפים על השם או הפועל גם כדי ''להתאים'' עם הבעל או המושא המיודע; הדבר נקרא head-marking (סימון הגרעין).
'''תֶ'מְסַרית אצילה''' (ת'מסרית: ''gávthā themsárimā'' "הגרון הת'מסרי") היא שפה קלאסית ראשית בעולם חֵרְגְּרֶם, המשתייכת למשפחת השפות הטַלְסְמיות, תת-משפחה של השפות הדְזאצֶ'דיות. המשפחה הטלסמית, הכוללת גם את טיזית, עֶלוֹרית וסְנאחית, קרובה במיוחד לשפה הרַקְסית, ולכן היא חלק מהענף ה"רקסו-טלסמי". השפות הטלסמיות בודדו לתקופה ארוכה באי טלסים (''Tálsym''), ועקב זאת הן שונות מבחינה טיפולוגית משאר המשפחה הדְזאצ'דית (כלומר הן מהוות מעין [[w:he:שפראכבונד|אזור לשוני]]). ת'מסרית, בפרט, מתאפיינת בתחביר דומה מאוד לשפות שמיות עתיקות (או לשפות הקלטיות): הינה בעלת סדר המילים VSO (פועל-נושא-מושא) ובו גרעין הצירוף כמעט תמיד בא לראשונה. שמות, פעלים, ומילות יחס מסומנים בכינויים חבורים, כדי לציין את הבעל או המושא שלהם. כינויים חבורים מצטרפים על השם או הפועל גם כדי ''להתאים'' עם הבעל או המושא; הדבר נקרא head-marking (סימון הגרעין). ת'מסרית, בדומה לעברית, משתמשת בנטייה בלתי-רציפה (nonconcatenative); אבל בעוד שהשפות השמיות משתמשות במשקלים ובניינים בנטיית פעלים ושמות, והקלטיות בשינויים עיצוריים ואבלאוט (לדוגמה באירית:
'''''th'''uig sé'' 'הוא הבין', הש' ל-'''''t'''uig'' 'הָבן!/הביני!'), ת'מסרית נוטה להשתמש בשינויים בגובה קול או טון.


==פונולוגיה==
==פונולוגיה==
===עיצורים===
===עיצורים===
{| border="1" cellpadding="1" cellspacing="1" class="bluetable lightbluebg" style="width: 700px; text-align:center;"
קיימים 23 עיצורים בת'מסרית, מעט למדי בשביל שפה דזאצ'ידית.
{| border="1" cellpadding="1" cellspacing="1" class="bluetable lightbluebg" style="width:700px; text-align:center;"
! colspan="10"|עיצורים
! colspan="10"|עיצורים
|-
|-
! colspan="2" |
! colspan="2" |
! |סדקי
! |סדקי
! |<ABBR TITLE="נחתך בשורש הלשון; לועי או אפיגלוטי">שורשי</ABBR>
! |<ABBR TITLE="נחתך בשורש הלשון; לועי או אפיגלוטי">שורשי</ABBR>
! |וילוני
!|וילוני
! |חכי
!|חכי
! |מכתשי
!|מכתשי
! |שיני
!|שיני
! |דו-שפתי
!|שפתי
|-
|-
! colspan="2" style="" |אפי
! colspan="2" style="" |אפי
Line 94: Line 96:
|  
|  
|}
|}
[ʔ] אינו פונמה אמיתית, ויכול לבוא רק בין מורפמות/מילות.
[ʔ] אינו פונמה של ממש, ויכול לבוא רק בין מורפמות/מילות.
 
הצלילים לרוב מוכרים לדוברי עברית, אבל יש מספר צלילים אקזוטיים.
 
*R: נגהית כ-R באיטלקית.
*D: כמו ד
*Z: כמו ז
*Ł: כמו GLI- באיטלקית.
*I: תנועה שכחיריק..
*A: נהגית כפתח
*Ħ: נהגית כאות חאא' בערבית.
*F: כמו פ לא מדוגשת.
*M: כמו מ
*L: כמו ל
*G: כמו ג
*C: כמו ק
*H: כמו ה
*B: כמו בּ
*S: כמו ס
*V: כמו ב לא מדוגשת.
*O: כמו חולם.
*J: כמו י (כעיצור).
*Q: בדומה לעין ערבית, אך אין קול או נשימה.
*Y: תנועה שבאמצע הדרך בין I ל-U, או דומה ל-U יפנית.
*Ð: ד', כמו ב-the אנגלית.
*CH: בדומה ל-כ ללא דגש או ליתר דיוק, ל-х רוסית.
*T: כמו ט
*Ŧ: נהגית כ-צ או צ'.
*N: כמו נ
*TH: כמו ת', הגרסא האטומה של Ð.
*P: כמו פּ מדוגשת
*E: כמו צרי
*U: כמו שורוק


====אלופוניה מותנה====
====אלופוניה מותנה====


===תנועות===
===תנועות===
קיימות 6 תנועות בת'מסרית, מסודרות במערכת סימטרית עד מאוד.
{| border="1" cellpadding="1" cellspacing="1" class="bluetable lightbluebg" style="width: 540px; text-align:center;"
{| border="1" cellpadding="1" cellspacing="1" class="bluetable lightbluebg" style="width: 540px; text-align:center;"
! rowspan="2" style="width: 90px; "|
! rowspan="2" style="width: 90px; "|
Line 181: Line 152:
==אורתוגרפיה==
==אורתוגרפיה==
[[Image:ŧā́thimā́ script.jpg|right|thumb|האלפבית הת'מסרי.|240px]]
[[Image:ŧā́thimā́ script.jpg|right|thumb|האלפבית הת'מסרי.|240px]]
ת'מסרית נכתבת באלפבית בת 29 אותיות, משמאל לימין. ישנם אף סימנים דיאקריטיים לטון הנכתבים מעל לתנועה.
===תעתיק===
הצלילים מוכרים לרוב לדוברי עברית, אבל יש מספר צלילים אקזוטיים.
*R: נגהית כ-R באיטלקית.
*D: נהגית כ-ד
*Z: נהגית כ-ז
*Ł: נהגית כ-GLI- באיטלקית.
*I: נהגית כחיריק
*A: נהגית כפתח
*Ħ: נהגית כחאא' בערבית.
*F: נהגית כ-פ' לא מדוגשת.
*M: נהגית כ-מ
*L: נהגית כ-ל
*G: נהגית כ-ג
*C: נהגית כ-ק
*H: נהגית כ-ה
*B: נהגית כ-ב
*S: נהגית כ-ס
*V: נהגית כ-ב' לא מדוגשת.
*O: נהגית כחולם.
*J: נהגית כ-י' (כעיצור).
*Q: נהגית בדומה לעין ערבית, אך אין קול או נשימה.
*Y: תנועה שבאמצע הדרך בין I ל-U, או דומה ל-U יפנית.
*Ð: ד', נהגית כ- the אנגלית.
*CH: נהגית כ-х ברוסית, או בדומה ל-כ' לא מדוגשת.
*T: נהגית כ-ט
*Ŧ: נהגית כ-צ או צ'.
*N: נהגית כ-נ
*TH: נהגית כ-ת', הגרסא האטומה של Ð.
*P: נהגית כ-פּ מדוגשת
*E: נהגית כצרי
*U: נהגית כשורוק


==מורפולוגיה==
==מורפולוגיה==
===כינויים===
====כינויי גוף עצמאיים====
ישנם 15 גופים בת'מסרית, כולל הבדלות בצורות יחיד, זוגי, ורבים, הבדלות במין, וכינויים בגוף ראשון שכוללים או שאינם כוללים את האדם שאליו מדברים.
{| class="bluetable lightbluebg  " style="width: 350px; text-align: center;"
|-
!colspan="4"| '''כינויי הגוף'''
|-
!style="width: 50px; "|
!style="width: 100px; "|יחיד
!style="width: 100px; "|זוגי
!style="width: 100px; "|רבים
|-
!|מדבר
|''ná''
|''trā́n''
|''chā́m''
|-
!|מדבר + נוכח
|''-''
|''ħā́ð''
|''táqḗn''
|-
!|נוכח
|''zéi''
|rowspan="2"|''rā́th''
|rowspan="2"|''slā́s''
|-
!|נוכחת
|''véi''
|-
!|נסתר
|''vá''
|''vṓr''
|''vú''
|-
!|נסתרת
|''vī́''
|''vȳ́r''
|''vánn''
|}
בהוספת התחילית ''ħe-'' מבטאים הדגשה חזקה על הכינוי. (למשל ''ħená'' 'אני עצמי'.)
====כינויי רמז====
====כינוי רפלקסיבי====
====כינוי הדדי====
===שמות עצם===
===שמות עצם===
שמות עצם שייכים באחד משני מינים (זכר ונקבה), ונוטים בשלושה מספרים (יחיד/ה, זוגי, רבים/ות), יידוע, ושייכות (בכינויי קניין חבורים).
שמות עצם שייכים באחד משני מינים (זכר ונקבה), ונוטים בשלושה מספרים (יחיד/ה, זוגי, רבים/ות), יידוע, ושייכות (בכינויי קניין חבורים). עשויים להבחין בין צורות עצמאיות (''ā́báty'' 'ספרו') וצורות מחוברות: (''ā́batý áchrē'' ''''ספרו של''' המלך') בטון.


===הנטייה של שמות עיצוריים===
====הנטייה של שמות עיצוריים====


===שמות זכריים===
====שמות זכריים====
{| class="bluetable lightbluebg " style=" text-align: center;"
{| class="bluetable lightbluebg " style=" text-align: center;"
|-
|-
Line 204: Line 257:
|<abbr title="הבית">''sṓrḗ''</abbr>||''sṓrṓ''||''sṓrúod''
|<abbr title="הבית">''sṓrḗ''</abbr>||''sṓrṓ''||''sṓrúod''
|-
|-
!|אני
!|שלי
|<abbr title="ביתי">''sṓryn''</abbr>||''sṓrōn''||''sṓrūn''
|<abbr title="ביתי">''sṓryn''</abbr>||''sṓrōn''||''sṓrūn''
|-
|-
!|אתה
!|שלךָ
|<abbr title="ביתךָ">''sṓrys''</abbr>||''sṓrōs''||''sṓrūs''
|<abbr title="ביתךָ">''sṓrys''</abbr>||''sṓrōs''||''sṓrūs''
|-
|-
!|את
!|שלךְ
|<abbr title="ביתךְ">''sṓryzy''</abbr>||''sṓrōzy''||''sṓrūzy''
|<abbr title="ביתךְ">''sṓryzy''</abbr>||''sṓrōzy''||''sṓrūzy''
|-
|-
!|הוא
!|שלו
|<abbr title="ביתו">''sṓry''</abbr>||''sṓrōry''||''sṓrū''
|<abbr title="ביתו">''sṓry''</abbr>||''sṓrōry''||''sṓrū''
|-
|-
!|הוא, מחובר
!|שלו, מחובר
|<abbr title="ביתו של...&rlm;">''sṓrý''</abbr>||''sṓrōrý''||''sṓrū́''
|<abbr title="ביתו של...&rlm;">''sṓrý''</abbr>||''sṓrōrý''||''sṓrū́''
|-
|-
!|היא
!|שלה
|<abbr title="ביתה">''sṓrī''</abbr>||''sṓrōrī''||''sṓrȳ''
|<abbr title="ביתה">''sṓrī''</abbr>||''sṓrōrī''||''sṓrȳ''
|-
|-
!|היא, מחובר
!|שלה, מחובר
|<abbr title="ביתה של...&rlm;">''sṓrī́''</abbr>||''sṓrōrī́''||''sṓrȳ́''
|<abbr title="ביתה של...&rlm;">''sṓrī́''</abbr>||''sṓrōrī́''||''sṓrȳ́''
|-
|-
!|עצמו
!|של עצמו
|<abbr title="ביתו של עצמו">''sṓryly''</abbr>||''sṓrōly''||''sṓrūly''
|<abbr title="ביתו (של הנושא)">''sṓryly''</abbr>||''sṓrōly''||''sṓrūly''
|-
|-
!|עצמה
!|של עצמה
|<abbr title="ביתה של עצמה">''sṓrylī''</abbr>||''sṓrōlī''||''sṓrūlī''
|<abbr title="ביתה (של הנושא)">''sṓrylī''</abbr>||''sṓrōlī''||''sṓrūlī''
|-
|-
!|אני + הוא/היא
!|שלי ושלו/ה
|<abbr title="הבית שלי ושלו/ה">''sṓryren''</abbr>||''sṓrōren''||''sṓrūren''
|<abbr title="הבית שלי ושלו/ה">''sṓryren''</abbr>||''sṓrōren''||''sṓrūren''
|-
|-
!|אני + את/ה
!|שלי ושלך
|<abbr title="הבית שלי ושלך">''sṓrytið''</abbr>||''sṓrōtið''||''sṓrūtið''
|<abbr title="הבית שלי ושלך">''sṓrytið''</abbr>||''sṓrōtið''||''sṓrūtið''
|-
|-
!|שניכם/שתיכן
!|של שניכם/שתיכן
|<abbr title="הבית של שניכם/שתיכן">''sṓryryth''</abbr>||''sṓrōryth''||''sṓrūryth''
|<abbr title="הבית של שניכם/שתיכן">''sṓryryth''</abbr>||''sṓrōryth''||''sṓrūryth''
|-
|-
!|שניהם
!|של שניהם
|<abbr title="ביתם של שניהם">''sṓrōr''</abbr>||''sṓrōvōr''||''sṓrūōr''
|<abbr title="ביתם של שניהם">''sṓrōr''</abbr>||''sṓrōvōr''||''sṓrūōr''
|-
|-
!|שניהם, מחובר
!|של שניהם, מחובר
|<abbr title="ביתם של שניהם, של...&rlm;">''sṓrṓr''</abbr>||''sṓrōvṓr''||''sṓrūṓr''
|<abbr title="ביתם של שניהם, של...&rlm;">''sṓrṓr''</abbr>||''sṓrōvṓr''||''sṓrūṓr''
|-
|-
!|שתיהן
!|של שתיהן
|<abbr title="ביתן של שתיהן">''sṓrȳr''</abbr>||''sṓrōvȳr''||''sṓrūvȳr''
|<abbr title="ביתן של שתיהן">''sṓrȳr''</abbr>||''sṓrōvȳr''||''sṓrūvȳr''
|-
|-
!|שתיהן, מחובר
!|של שתיהן, מחובר
|<abbr title="ביתן של שתיהן, של...&rlm;">''sṓrȳ́r''</abbr>||''sṓrōvȳ́r''||''sṓrūvȳ́r''
|<abbr title="ביתן של שתיהן, של...&rlm;">''sṓrȳ́r''</abbr>||''sṓrōvȳ́r''||''sṓrūvȳ́r''
|-
|-
!|עצמם (שניהם)
!|של עצמם (שניהם)
|''sṓrylōr''||''sṓrōlōr''||''sṓrūlōr''
|<abbr title="ביתן של שניהם (של הנושא)">''sṓrylōr''</abbr>||''sṓrōlōr''||''sṓrūlōr''
|-
|-
!|עצמן (שתיהן)
!|של עצמן (שתיהן)
|''sṓrylȳr''||''sṓrōlȳr''||''sṓrūlȳr''
|<abbr title="ביתן של שתיהן (של הנושא)">''sṓrylȳr''</abbr>||''sṓrōlȳr''||''sṓrūlȳr''
|-
|-
!|אני + הם/ן
!|שלי ושלהם/ן
|<abbr title="ביתנו (שלי ושלהם/ן)">''sṓram''</abbr>||''sṓrōvam''||''sṓrūam''
|<abbr title="ביתנו (שלי ושלהם/ן)">''sṓram''</abbr>||''sṓrōvam''||''sṓrūam''
|-
|-
!|אני + אתם/ן
!|שלי ושלכם/ן
|<abbr title="ביתנו (שלי ושלכם/ן)">''sṓrynt''</abbr>||''sṓrōnt''||''sṓrūnt''
|<abbr title="ביתנו (שלי ושלכם/ן)">''sṓrynt''</abbr>||''sṓrōnt''||''sṓrūnt''
|-
|-
!|אתם/ן
!|שלכם/ן
|<abbr title="ביתכם/ן">''sṓrylys''</abbr>||''sṓrōlys''||''sṓrūlys''
|<abbr title="ביתכם/ן">''sṓrylys''</abbr>||''sṓrōlys''||''sṓrūlys''
|-
|-
!|הם
!|שלהם
|<abbr title="ביתם">''sṓrech''</abbr>||''sṓrōrech''||''sṓrūch''
|<abbr title="ביתם">''sṓrech''</abbr>||''sṓrōrech''||''sṓrūch''
|-
|-
!|הם, מחובר
!|שלהם, מחובר
|<abbr title="ביתם של...&rlm;">''sṓréch''</abbr>||''sṓrōréch''||''sṓrū́ch''
|<abbr title="ביתם של...&rlm;">''sṓréch''</abbr>||''sṓrōréch''||''sṓrū́ch''
|-
|-
!|הן
!|שלהן
|<abbr title="ביתן">''sṓrer''</abbr>||''sṓrōrer''||''sṓrūr''
|<abbr title="ביתן">''sṓrer''</abbr>||''sṓrōrer''||''sṓrūr''
|-
|-
!|הן, מחובר
!|שלהן, מחובר
|<abbr title="ביתן של...&rlm;">''sṓrér''</abbr>||''sṓrōrér''||''sṓrū́r''
|<abbr title="ביתן של...&rlm;">''sṓrér''</abbr>||''sṓrōrér''||''sṓrū́r''
|-
|-
!|עצמם
!|של עצמם
|<abbr title="ביתם של עצמם">''sṓrylech''</abbr>||''sṓrōlech''||''sṓrūlech''
|<abbr title="ביתם (של הנושא)">''sṓrylech''</abbr>||''sṓrōlech''||''sṓrūlech''
|-
|-
!|עצמן
!|של עצמן
|<abbr title="ביתן של עצמן">''sṓryler''</abbr>||''sṓrōler''||''sṓrūler''
|<abbr title="ביתן (של הנושא)">''sṓryler''</abbr>||''sṓrōler''||''sṓrūler''
|}
|}


===שמות עצם חריגים===
====שמות עצם חריגים====
===מוספיות יחסה משומרות===
====מוספיות יחסה משומרות מתקופות קודמות====
====יידוע חריג====
====יידוע חריג====
====מוספיות יחסה משומרות אחרות====
====מוספיות יחסה אחרות====


===שמות תואר===
===שמות תואר===
====נטיה====
====נטיה====
=====שמות תואר נשואיים ומאייכים=====
=====שמות תואר פרדיקטיביים ומאייכים=====


====מידה====
====מידה====
====יצירת תוארי פועל====
====יצירת תוארי פועל====
===כינויים===
====כינויי גוף עצמאיים====
====כינויי רמז====
ישנה הבחנה בין כינויי רמז המופיעים באופן עצמאי לכינויי רמז הבאים במיקום של שם תואר. ישנם גם שלושה מרחקים בכינוי רמז.
*''ímé'' 'זה (שהוא קרוב אליי)', אבל ''sħűm mé'' 'הכלב הזה (שהוא קרוב אליי)'
*''ížá'' 'זה (שהוא קרוב אליך)', אבל ''sħűm ħé'' 'הכלב הזה (שהוא קרוב אליך, או שגם אני וגם אתה יודעים עליו)'
*''íŧá'' 'זה (שהוא רחוק)', אבל ''sħűm ŧá'' 'הכלב ההוא'
כינויי רמז נוטים באותן המוספיות ככינויי גוף שלישי.
כמו בעברית יש שתי מילים למשמעות "פה\כאן". האחת, mách, מתייחסת ל"המקום בו נמצא אני (ולא אתה)/עליו אני מצביע", אילו השנייה, dátè, מתייחסת ל"המקום שבו נמצאים גם אני וגם אתה".
====כינוי רפלקסיבי====
====כינוי הדדי====
===פעלים===
===פעלים===
====זמן-אספקט-מודוס====
====זמן-אספקט-מודוס====
Line 328: Line 365:
====אופנים====
====אופנים====
=====פעיל=====
=====פעיל=====
=====סביל (מדיופסיב)=====
=====פאסיב=====
 
=====גורם=====
=====גורם=====
=====אפליקטיב=====
=====אפליקטיב=====
=====צורות נוספות=====
=====הבינוניים=====
בת'מסרית קיימים בינוניים בכל הזמנים. הם משמשים במשפטי זיקה, בייחוד אם השם המאויך הוא הנושא במשפט זיקה.
=====צורות המקור=====
 
=====נטיה=====
=====נטיה=====
פעלים נוטים לגוף הנושא ולגוף המושא.
======נטיה לנושא======
======נטיה לנושא======


Line 369: Line 411:
====התייחסות משותפת====
====התייחסות משותפת====
לעיתים יש צורך לקבוע האם שני שמות עצם או כינויים מתייחסים לאותו הדבר, בשפה שאינה מבחינה בין הנושא לבין המושא הישיר באמצעות מוספיות או חלקיקים על השם.
לעיתים יש צורך לקבוע האם שני שמות עצם או כינויים מתייחסים לאותו הדבר, בשפה שאינה מבחינה בין הנושא לבין המושא הישיר באמצעות מוספיות או חלקיקים על השם.
=====סימון הפוך=====
=====פרוקסימי\אובוויאטי=====
=====פרוקסימי\אובוויאטי=====
=====השוואה=====
=====השוואה=====

Latest revision as of 09:06, 8 August 2014

רקע

תֶ'מְסַרית אצילה (ת'מסרית: gávthā themsárimā "הגרון הת'מסרי") היא שפה קלאסית ראשית בעולם חֵרְגְּרֶם, המשתייכת למשפחת השפות הטַלְסְמיות, תת-משפחה של השפות הדְזאצֶ'דיות. המשפחה הטלסמית, הכוללת גם את טיזית, עֶלוֹרית וסְנאחית, קרובה במיוחד לשפה הרַקְסית, ולכן היא חלק מהענף ה"רקסו-טלסמי". השפות הטלסמיות בודדו לתקופה ארוכה באי טלסים (Tálsym), ועקב זאת הן שונות מבחינה טיפולוגית משאר המשפחה הדְזאצ'דית (כלומר הן מהוות מעין אזור לשוני). ת'מסרית, בפרט, מתאפיינת בתחביר דומה מאוד לשפות שמיות עתיקות (או לשפות הקלטיות): הינה בעלת סדר המילים VSO (פועל-נושא-מושא) ובו גרעין הצירוף כמעט תמיד בא לראשונה. שמות, פעלים, ומילות יחס מסומנים בכינויים חבורים, כדי לציין את הבעל או המושא שלהם. כינויים חבורים מצטרפים על השם או הפועל גם כדי להתאים עם הבעל או המושא; הדבר נקרא head-marking (סימון הגרעין). ת'מסרית, בדומה לעברית, משתמשת בנטייה בלתי-רציפה (nonconcatenative); אבל בעוד שהשפות השמיות משתמשות במשקלים ובניינים בנטיית פעלים ושמות, והקלטיות בשינויים עיצוריים ואבלאוט (לדוגמה באירית: thuig sé 'הוא הבין', הש' ל-tuig 'הָבן!/הביני!'), ת'מסרית נוטה להשתמש בשינויים בגובה קול או טון.

פונולוגיה

עיצורים

קיימים 23 עיצורים בת'מסרית, מעט למדי בשביל שפה דזאצ'ידית.

עיצורים
סדקי שורשי וילוני חכי מכתשי שיני שפתי
אפי [ŋ] n /n/ m /m/
סותם אטום (ʔ) q /ʡ/ c /k/ t /t/ p /p/
קולי g /g/ d /d/ b /b/
חוכך אטום h /h~ɦ/ ħ /ħ~ʜ~ʢ/ ch /x~ɣ/ s /s/ th /θ/ f /f/
קולי z /z/ ð /ð/
מחוכך ŧ /tʃ/
מקורב j /j/ v /ʋˠ/
רוטט r /r/
מקורב צדי ł /ʎ/ l /l/

[ʔ] אינו פונמה של ממש, ויכול לבוא רק בין מורפמות/מילות.

אלופוניה מותנה

תנועות

קיימות 6 תנועות בת'מסרית, מסודרות במערכת סימטרית עד מאוד.

אחורית מרכזית קדמית
קצרה ארוכה קצרה ארוכה קצרה ארוכה
סגורה u /ʊ/ ū /uː/ y /ʏ̜̈/ ȳ /ʉ̜ː/ i /ɪ/ ī /iː/
אמצעית o /o̞/ ō /o̞ː/ e /e̞/ ē /e̞ː/
פתוחה a /ɐ/ ā /aː/

y ȳ היא תנועה סגורה, מרכזית, חצי-מעוגלת.

הדיפתונגים הם: ai au ei ie ua /ai au ei ie~ia uo~ua/. כל הדיפתונגים בעלי שתי פעמות (מורות).

טון

ת'מסרית הינה שפה טונאלית בעלת שני טונים גבוה ונמוך.

הטעמה

פונוטקטיקה

חוקים פונולוגיים

אורתוגרפיה

האלפבית הת'מסרי.

ת'מסרית נכתבת באלפבית בת 29 אותיות, משמאל לימין. ישנם אף סימנים דיאקריטיים לטון הנכתבים מעל לתנועה.

תעתיק

הצלילים מוכרים לרוב לדוברי עברית, אבל יש מספר צלילים אקזוטיים.

  • R: נגהית כ-R באיטלקית.
  • D: נהגית כ-ד
  • Z: נהגית כ-ז
  • Ł: נהגית כ-GLI- באיטלקית.
  • I: נהגית כחיריק
  • A: נהגית כפתח
  • Ħ: נהגית כחאא' בערבית.
  • F: נהגית כ-פ' לא מדוגשת.
  • M: נהגית כ-מ
  • L: נהגית כ-ל
  • G: נהגית כ-ג
  • C: נהגית כ-ק
  • H: נהגית כ-ה
  • B: נהגית כ-ב
  • S: נהגית כ-ס
  • V: נהגית כ-ב' לא מדוגשת.
  • O: נהגית כחולם.
  • J: נהגית כ-י' (כעיצור).
  • Q: נהגית בדומה לעין ערבית, אך אין קול או נשימה.
  • Y: תנועה שבאמצע הדרך בין I ל-U, או דומה ל-U יפנית.
  • Ð: ד', נהגית כ- the אנגלית.
  • CH: נהגית כ-х ברוסית, או בדומה ל-כ' לא מדוגשת.
  • T: נהגית כ-ט
  • Ŧ: נהגית כ-צ או צ'.
  • N: נהגית כ-נ
  • TH: נהגית כ-ת', הגרסא האטומה של Ð.
  • P: נהגית כ-פּ מדוגשת
  • E: נהגית כצרי
  • U: נהגית כשורוק

מורפולוגיה

כינויים

כינויי גוף עצמאיים

ישנם 15 גופים בת'מסרית, כולל הבדלות בצורות יחיד, זוגי, ורבים, הבדלות במין, וכינויים בגוף ראשון שכוללים או שאינם כוללים את האדם שאליו מדברים.

כינויי הגוף
יחיד זוגי רבים
מדבר ná trā́n chā́m
מדבר + נוכח - ħā́ð táqḗn
נוכח zéi rā́th slā́s
נוכחת véi
נסתר vá vṓr vú
נסתרת vī́ vȳ́r vánn

בהוספת התחילית ħe- מבטאים הדגשה חזקה על הכינוי. (למשל ħená 'אני עצמי'.)

כינויי רמז

כינוי רפלקסיבי

כינוי הדדי

שמות עצם

שמות עצם שייכים באחד משני מינים (זכר ונקבה), ונוטים בשלושה מספרים (יחיד/ה, זוגי, רבים/ות), יידוע, ושייכות (בכינויי קניין חבורים). עשויים להבחין בין צורות עצמאיות (ā́báty 'ספרו') וצורות מחוברות: (ā́batý áchrē 'ספרו של המלך') בטון.

הנטייה של שמות עיצוריים

שמות זכריים

sṓr - 'בית'
יחיד זוגי רבים
בלתי מיודע sṓr sṓrā́r sṓrách
מיודע sṓrḗ sṓrṓ sṓrúod
שלי sṓryn sṓrōn sṓrūn
שלךָ sṓrys sṓrōs sṓrūs
שלךְ sṓryzy sṓrōzy sṓrūzy
שלו sṓry sṓrōry sṓrū
שלו, מחובר sṓrý sṓrōrý sṓrū́
שלה sṓrī sṓrōrī sṓrȳ
שלה, מחובר sṓrī́ sṓrōrī́ sṓrȳ́
של עצמו sṓryly sṓrōly sṓrūly
של עצמה sṓrylī sṓrōlī sṓrūlī
שלי ושלו/ה sṓryren sṓrōren sṓrūren
שלי ושלך sṓrytið sṓrōtið sṓrūtið
של שניכם/שתיכן sṓryryth sṓrōryth sṓrūryth
של שניהם sṓrōr sṓrōvōr sṓrūōr
של שניהם, מחובר sṓrṓr sṓrōvṓr sṓrūṓr
של שתיהן sṓrȳr sṓrōvȳr sṓrūvȳr
של שתיהן, מחובר sṓrȳ́r sṓrōvȳ́r sṓrūvȳ́r
של עצמם (שניהם) sṓrylōr sṓrōlōr sṓrūlōr
של עצמן (שתיהן) sṓrylȳr sṓrōlȳr sṓrūlȳr
שלי ושלהם/ן sṓram sṓrōvam sṓrūam
שלי ושלכם/ן sṓrynt sṓrōnt sṓrūnt
שלכם/ן sṓrylys sṓrōlys sṓrūlys
שלהם sṓrech sṓrōrech sṓrūch
שלהם, מחובר sṓréch sṓrōréch sṓrū́ch
שלהן sṓrer sṓrōrer sṓrūr
שלהן, מחובר sṓrér sṓrōrér sṓrū́r
של עצמם sṓrylech sṓrōlech sṓrūlech
של עצמן sṓryler sṓrōler sṓrūler

שמות עצם חריגים

מוספיות יחסה משומרות מתקופות קודמות

יידוע חריג

מוספיות יחסה אחרות

שמות תואר

נטיה

שמות תואר פרדיקטיביים ומאייכים

מידה

יצירת תוארי פועל

פעלים

זמן-אספקט-מודוס

ציווי
הווה
אימפרפקט
פרטריט
עתיד
יוסיב
אנצפטיב
צסאטיב
סוביונקטיב
מיראטיב

אופנים

פעיל
פאסיב
גורם
אפליקטיב
הבינוניים

בת'מסרית קיימים בינוניים בכל הזמנים. הם משמשים במשפטי זיקה, בייחוד אם השם המאויך הוא הנושא במשפט זיקה.

צורות המקור
נטיה

פעלים נוטים לגוף הנושא ולגוף המושא.

נטיה לנושא
צורות אחרות של הפעיל
מוספית הסביל
צורות אחרות של הסביל
נטייה למושא

פעלים נוטים למושא אם:

  • המושא העקיף הוא כינוי גוף
  • אם לא, אם המושא הישיר מיודע

לא נחוץ להטות למושא פעלים בציווי או באיסור.

מילות יחס

שימושים בדאטיב

מספרים

תחביר

סדר מילים

סדר המילים הבלתי מסומן הוא פועל-נושא-מושא ישיר.

הדגשה
נושא שיח
מוקד
צירופי שם עצם
"איש X-ו"
משפטים שמניים
שייכות פרדיקטיבית=
מילות איחוי
משפטים משועבדים
מילות שעבוד
משפטי זמן
משפטי זיקה
משפטי משלים
שלילה

התייחסות משותפת

לעיתים יש צורך לקבוע האם שני שמות עצם או כינויים מתייחסים לאותו הדבר, בשפה שאינה מבחינה בין הנושא לבין המושא הישיר באמצעות מוספיות או חלקיקים על השם.

פרוקסימי\אובוויאטי
השוואה
"Than"
"עובר\עולה על"
ציטוט עקיף
משפט סתמי

Modal constructions

Modal adjectives
Modal adverbs
Modal verbs
Periphrastic causatives

מורפולוגית גזירה

מוספיות

שמות עצם ושמות תואר
פעלים

הלחמים

בת'מסארית, הלחמה הינה תהליך שיטתי ופורה.

הלחם לפעלים

טקסטי מדגם

באנר הצגת שפה

Ymbānstávasar gávthe mī́ cḗmērā́c.
"גרמו לשפה זו להתפרסם פעם."

Énħēn lāmennīdī́r chīriī́diī ie arvētnothī́diī íe máugamalánī, arramlévas bānstivínī.
"בשל עדיפותן של מעודנותה ואמינותה [מציאותיותה] ודרכים-לשימוש-ב-ה, הסכימו לגרום לה להתפרסם."

Retrieved from "https://linguifex.com/w/index.php?title=Themsarian/he&oldid=25132"