Themsarian/he: Difference between revisions
m (→שמות עצם) |
m (IlL moved page Themsaran/he to Themsarian/he: Name change) |
||
| (24 intermediate revisions by the same user not shown) | |||
| Line 4: | Line 4: | ||
==רקע== | ==רקע== | ||
'''תֶ'מְסַרית''' (ת'מסרית: gávthā themsárimā "הגרון הת'מסרי") היא שפה קלאסית | '''תֶ'מְסַרית אצילה''' (ת'מסרית: ''gávthā themsárimā'' "הגרון הת'מסרי") היא שפה קלאסית ראשית בעולם חֵרְגְּרֶם, המשתייכת למשפחת השפות הטַלְסְמיות, תת-משפחה של השפות הדְזאצֶ'דיות. המשפחה הטלסמית, הכוללת גם את טיזית, עֶלוֹרית וסְנאחית, קרובה במיוחד לשפה הרַקְסית, ולכן היא חלק מהענף ה"רקסו-טלסמי". השפות הטלסמיות בודדו לתקופה ארוכה באי טלסים (''Tálsym''), ועקב זאת הן שונות מבחינה טיפולוגית משאר המשפחה הדְזאצ'דית (כלומר הן מהוות מעין [[w:he:שפראכבונד|אזור לשוני]]). ת'מסרית, בפרט, מתאפיינת בתחביר דומה מאוד לשפות שמיות עתיקות (או לשפות הקלטיות): הינה בעלת סדר המילים VSO (פועל-נושא-מושא) ובו גרעין הצירוף כמעט תמיד בא לראשונה. שמות, פעלים, ומילות יחס מסומנים בכינויים חבורים, כדי לציין את הבעל או המושא שלהם. כינויים חבורים מצטרפים על השם או הפועל גם כדי ''להתאים'' עם הבעל או המושא; הדבר נקרא head-marking (סימון הגרעין). ת'מסרית, בדומה לעברית, משתמשת בנטייה בלתי-רציפה (nonconcatenative); אבל בעוד שהשפות השמיות משתמשות במשקלים ובניינים בנטיית פעלים ושמות, והקלטיות בשינויים עיצוריים ואבלאוט (לדוגמה באירית: | ||
'''''th'''uig sé'' 'הוא הבין', הש' ל-'''''t'''uig'' 'הָבן!/הביני!'), ת'מסרית נוטה להשתמש בשינויים בגובה קול או טון. | '''''th'''uig sé'' 'הוא הבין', הש' ל-'''''t'''uig'' 'הָבן!/הביני!'), ת'מסרית נוטה להשתמש בשינויים בגובה קול או טון. | ||
==פונולוגיה== | ==פונולוגיה== | ||
===עיצורים=== | ===עיצורים=== | ||
{| border="1" cellpadding="1" cellspacing="1" class="bluetable lightbluebg" style="width: 700px; text-align:center;" | קיימים 23 עיצורים בת'מסרית, מעט למדי בשביל שפה דזאצ'ידית. | ||
{| border="1" cellpadding="1" cellspacing="1" class="bluetable lightbluebg" style="width:700px; text-align:center;" | |||
! colspan="10"|עיצורים | ! colspan="10"|עיצורים | ||
|- | |- | ||
! colspan="2" | | ! colspan="2" | | ||
! | ! |סדקי | ||
! | ! |<ABBR TITLE="נחתך בשורש הלשון; לועי או אפיגלוטי">שורשי</ABBR> | ||
! | !|וילוני | ||
! | !|חכי | ||
! | !|מכתשי | ||
! | !|שיני | ||
! | !|שפתי | ||
|- | |- | ||
! colspan="2" style="" |אפי | ! colspan="2" style="" |אפי | ||
| Line 95: | Line 96: | ||
| | | | ||
|} | |} | ||
[ʔ] אינו פונמה | [ʔ] אינו פונמה של ממש, ויכול לבוא רק בין מורפמות/מילות. | ||
====אלופוניה מותנה==== | ====אלופוניה מותנה==== | ||
===תנועות=== | ===תנועות=== | ||
קיימות 6 תנועות בת'מסרית, מסודרות במערכת סימטרית עד מאוד. | |||
{| border="1" cellpadding="1" cellspacing="1" class="bluetable lightbluebg" style="width: 540px; text-align:center;" | {| border="1" cellpadding="1" cellspacing="1" class="bluetable lightbluebg" style="width: 540px; text-align:center;" | ||
! rowspan="2" style="width: 90px; "| | ! rowspan="2" style="width: 90px; "| | ||
| Line 187: | Line 189: | ||
===כינויים=== | ===כינויים=== | ||
====כינויי גוף עצמאיים==== | ====כינויי גוף עצמאיים==== | ||
ישנם 15 גופים בת'מסרית, כולל | ישנם 15 גופים בת'מסרית, כולל הבדלות בצורות יחיד, זוגי, ורבים, הבדלות במין, וכינויים בגוף ראשון שכוללים או שאינם כוללים את האדם שאליו מדברים. | ||
{| class="bluetable lightbluebg " style="width: 350px; text-align: center;" | {| class="bluetable lightbluebg " style="width: 350px; text-align: center;" | ||
| Line 235: | Line 237: | ||
===שמות עצם=== | ===שמות עצם=== | ||
שמות עצם שייכים באחד משני מינים (זכר ונקבה), ונוטים בשלושה מספרים (יחיד/ה, זוגי, רבים/ות), יידוע, ושייכות (בכינויי קניין חבורים). עשויים להבחין בין צורות עצמאיות (''ā́báty'' 'ספרו') וצורות מחוברות: (''ā́batý áchrē'' '''ספרו של''' המלך) בטון. | שמות עצם שייכים באחד משני מינים (זכר ונקבה), ונוטים בשלושה מספרים (יחיד/ה, זוגי, רבים/ות), יידוע, ושייכות (בכינויי קניין חבורים). עשויים להבחין בין צורות עצמאיות (''ā́báty'' 'ספרו') וצורות מחוברות: (''ā́batý áchrē'' ''''ספרו של''' המלך') בטון. | ||
====הנטייה של שמות עיצוריים==== | ====הנטייה של שמות עיצוריים==== | ||
| Line 363: | Line 365: | ||
====אופנים==== | ====אופנים==== | ||
=====פעיל===== | =====פעיל===== | ||
===== | =====פאסיב===== | ||
=====גורם===== | =====גורם===== | ||
=====אפליקטיב===== | =====אפליקטיב===== | ||
=====צורות | =====הבינוניים===== | ||
בת'מסרית קיימים בינוניים בכל הזמנים. הם משמשים במשפטי זיקה, בייחוד אם השם המאויך הוא הנושא במשפט זיקה. | |||
=====צורות המקור===== | |||
=====נטיה===== | =====נטיה===== | ||
פעלים נוטים לגוף הנושא ולגוף המושא. | |||
======נטיה לנושא====== | ======נטיה לנושא====== | ||
| Line 404: | Line 411: | ||
====התייחסות משותפת==== | ====התייחסות משותפת==== | ||
לעיתים יש צורך לקבוע האם שני שמות עצם או כינויים מתייחסים לאותו הדבר, בשפה שאינה מבחינה בין הנושא לבין המושא הישיר באמצעות מוספיות או חלקיקים על השם. | לעיתים יש צורך לקבוע האם שני שמות עצם או כינויים מתייחסים לאותו הדבר, בשפה שאינה מבחינה בין הנושא לבין המושא הישיר באמצעות מוספיות או חלקיקים על השם. | ||
=====פרוקסימי\אובוויאטי===== | =====פרוקסימי\אובוויאטי===== | ||
=====השוואה===== | =====השוואה===== | ||
Latest revision as of 09:06, 8 August 2014
רקע
תֶ'מְסַרית אצילה (ת'מסרית: gávthā themsárimā "הגרון הת'מסרי") היא שפה קלאסית ראשית בעולם חֵרְגְּרֶם, המשתייכת למשפחת השפות הטַלְסְמיות, תת-משפחה של השפות הדְזאצֶ'דיות. המשפחה הטלסמית, הכוללת גם את טיזית, עֶלוֹרית וסְנאחית, קרובה במיוחד לשפה הרַקְסית, ולכן היא חלק מהענף ה"רקסו-טלסמי". השפות הטלסמיות בודדו לתקופה ארוכה באי טלסים (Tálsym), ועקב זאת הן שונות מבחינה טיפולוגית משאר המשפחה הדְזאצ'דית (כלומר הן מהוות מעין אזור לשוני). ת'מסרית, בפרט, מתאפיינת בתחביר דומה מאוד לשפות שמיות עתיקות (או לשפות הקלטיות): הינה בעלת סדר המילים VSO (פועל-נושא-מושא) ובו גרעין הצירוף כמעט תמיד בא לראשונה. שמות, פעלים, ומילות יחס מסומנים בכינויים חבורים, כדי לציין את הבעל או המושא שלהם. כינויים חבורים מצטרפים על השם או הפועל גם כדי להתאים עם הבעל או המושא; הדבר נקרא head-marking (סימון הגרעין). ת'מסרית, בדומה לעברית, משתמשת בנטייה בלתי-רציפה (nonconcatenative); אבל בעוד שהשפות השמיות משתמשות במשקלים ובניינים בנטיית פעלים ושמות, והקלטיות בשינויים עיצוריים ואבלאוט (לדוגמה באירית: thuig sé 'הוא הבין', הש' ל-tuig 'הָבן!/הביני!'), ת'מסרית נוטה להשתמש בשינויים בגובה קול או טון.
פונולוגיה
עיצורים
קיימים 23 עיצורים בת'מסרית, מעט למדי בשביל שפה דזאצ'ידית.
| עיצורים | |||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| סדקי | שורשי | וילוני | חכי | מכתשי | שיני | שפתי | |||
| אפי | [ŋ] | n /n/ | m /m/ | ||||||
| סותם | אטום | (ʔ) | q /ʡ/ | c /k/ | t /t/ | p /p/ | |||
| קולי | g /g/ | d /d/ | b /b/ | ||||||
| חוכך | אטום | h /h~ɦ/ | ħ /ħ~ʜ~ʢ/ | ch /x~ɣ/ | s /s/ | th /θ/ | f /f/ | ||
| קולי | z /z/ | ð /ð/ | |||||||
| מחוכך | ŧ /tʃ/ | ||||||||
| מקורב | j /j/ | v /ʋˠ/ | |||||||
| רוטט | r /r/ | ||||||||
| מקורב צדי | ł /ʎ/ | l /l/ | |||||||
[ʔ] אינו פונמה של ממש, ויכול לבוא רק בין מורפמות/מילות.
אלופוניה מותנה
תנועות
קיימות 6 תנועות בת'מסרית, מסודרות במערכת סימטרית עד מאוד.
| אחורית | מרכזית | קדמית | ||||
|---|---|---|---|---|---|---|
| קצרה | ארוכה | קצרה | ארוכה | קצרה | ארוכה | |
| סגורה | u /ʊ/ | ū /uː/ | y /ʏ̜̈/ | ȳ /ʉ̜ː/ | i /ɪ/ | ī /iː/ |
| אמצעית | o /o̞/ | ō /o̞ː/ | e /e̞/ | ē /e̞ː/ | ||
| פתוחה | a /ɐ/ | ā /aː/ | ||||
y ȳ היא תנועה סגורה, מרכזית, חצי-מעוגלת.
הדיפתונגים הם: ai au ei ie ua /ai au ei ie~ia uo~ua/. כל הדיפתונגים בעלי שתי פעמות (מורות).
טון
ת'מסרית הינה שפה טונאלית בעלת שני טונים גבוה ונמוך.
הטעמה
פונוטקטיקה
חוקים פונולוגיים
אורתוגרפיה
ת'מסרית נכתבת באלפבית בת 29 אותיות, משמאל לימין. ישנם אף סימנים דיאקריטיים לטון הנכתבים מעל לתנועה.
תעתיק
הצלילים מוכרים לרוב לדוברי עברית, אבל יש מספר צלילים אקזוטיים.
- R: נגהית כ-R באיטלקית.
- D: נהגית כ-ד
- Z: נהגית כ-ז
- Ł: נהגית כ-GLI- באיטלקית.
- I: נהגית כחיריק
- A: נהגית כפתח
- Ħ: נהגית כחאא' בערבית.
- F: נהגית כ-פ' לא מדוגשת.
- M: נהגית כ-מ
- L: נהגית כ-ל
- G: נהגית כ-ג
- C: נהגית כ-ק
- H: נהגית כ-ה
- B: נהגית כ-ב
- S: נהגית כ-ס
- V: נהגית כ-ב' לא מדוגשת.
- O: נהגית כחולם.
- J: נהגית כ-י' (כעיצור).
- Q: נהגית בדומה לעין ערבית, אך אין קול או נשימה.
- Y: תנועה שבאמצע הדרך בין I ל-U, או דומה ל-U יפנית.
- Ð: ד', נהגית כ- the אנגלית.
- CH: נהגית כ-х ברוסית, או בדומה ל-כ' לא מדוגשת.
- T: נהגית כ-ט
- Ŧ: נהגית כ-צ או צ'.
- N: נהגית כ-נ
- TH: נהגית כ-ת', הגרסא האטומה של Ð.
- P: נהגית כ-פּ מדוגשת
- E: נהגית כצרי
- U: נהגית כשורוק
מורפולוגיה
כינויים
כינויי גוף עצמאיים
ישנם 15 גופים בת'מסרית, כולל הבדלות בצורות יחיד, זוגי, ורבים, הבדלות במין, וכינויים בגוף ראשון שכוללים או שאינם כוללים את האדם שאליו מדברים.
| כינויי הגוף | |||
|---|---|---|---|
| יחיד | זוגי | רבים | |
| מדבר | ná | trā́n | chā́m |
| מדבר + נוכח | - | ħā́ð | táqḗn |
| נוכח | zéi | rā́th | slā́s |
| נוכחת | véi | ||
| נסתר | vá | vṓr | vú |
| נסתרת | vī́ | vȳ́r | vánn |
בהוספת התחילית ħe- מבטאים הדגשה חזקה על הכינוי. (למשל ħená 'אני עצמי'.)
כינויי רמז
כינוי רפלקסיבי
כינוי הדדי
שמות עצם
שמות עצם שייכים באחד משני מינים (זכר ונקבה), ונוטים בשלושה מספרים (יחיד/ה, זוגי, רבים/ות), יידוע, ושייכות (בכינויי קניין חבורים). עשויים להבחין בין צורות עצמאיות (ā́báty 'ספרו') וצורות מחוברות: (ā́batý áchrē 'ספרו של המלך') בטון.
הנטייה של שמות עיצוריים
שמות זכריים
| sṓr - 'בית' | |||
|---|---|---|---|
| יחיד | זוגי | רבים | |
| בלתי מיודע | sṓr | sṓrā́r | sṓrách |
| מיודע | sṓrḗ | sṓrṓ | sṓrúod |
| שלי | sṓryn | sṓrōn | sṓrūn |
| שלךָ | sṓrys | sṓrōs | sṓrūs |
| שלךְ | sṓryzy | sṓrōzy | sṓrūzy |
| שלו | sṓry | sṓrōry | sṓrū |
| שלו, מחובר | sṓrý | sṓrōrý | sṓrū́ |
| שלה | sṓrī | sṓrōrī | sṓrȳ |
| שלה, מחובר | sṓrī́ | sṓrōrī́ | sṓrȳ́ |
| של עצמו | sṓryly | sṓrōly | sṓrūly |
| של עצמה | sṓrylī | sṓrōlī | sṓrūlī |
| שלי ושלו/ה | sṓryren | sṓrōren | sṓrūren |
| שלי ושלך | sṓrytið | sṓrōtið | sṓrūtið |
| של שניכם/שתיכן | sṓryryth | sṓrōryth | sṓrūryth |
| של שניהם | sṓrōr | sṓrōvōr | sṓrūōr |
| של שניהם, מחובר | sṓrṓr | sṓrōvṓr | sṓrūṓr |
| של שתיהן | sṓrȳr | sṓrōvȳr | sṓrūvȳr |
| של שתיהן, מחובר | sṓrȳ́r | sṓrōvȳ́r | sṓrūvȳ́r |
| של עצמם (שניהם) | sṓrylōr | sṓrōlōr | sṓrūlōr |
| של עצמן (שתיהן) | sṓrylȳr | sṓrōlȳr | sṓrūlȳr |
| שלי ושלהם/ן | sṓram | sṓrōvam | sṓrūam |
| שלי ושלכם/ן | sṓrynt | sṓrōnt | sṓrūnt |
| שלכם/ן | sṓrylys | sṓrōlys | sṓrūlys |
| שלהם | sṓrech | sṓrōrech | sṓrūch |
| שלהם, מחובר | sṓréch | sṓrōréch | sṓrū́ch |
| שלהן | sṓrer | sṓrōrer | sṓrūr |
| שלהן, מחובר | sṓrér | sṓrōrér | sṓrū́r |
| של עצמם | sṓrylech | sṓrōlech | sṓrūlech |
| של עצמן | sṓryler | sṓrōler | sṓrūler |
שמות עצם חריגים
מוספיות יחסה משומרות מתקופות קודמות
יידוע חריג
מוספיות יחסה אחרות
שמות תואר
נטיה
שמות תואר פרדיקטיביים ומאייכים
מידה
יצירת תוארי פועל
פעלים
זמן-אספקט-מודוס
ציווי
הווה
אימפרפקט
פרטריט
עתיד
יוסיב
אנצפטיב
צסאטיב
סוביונקטיב
מיראטיב
אופנים
פעיל
פאסיב
גורם
אפליקטיב
הבינוניים
בת'מסרית קיימים בינוניים בכל הזמנים. הם משמשים במשפטי זיקה, בייחוד אם השם המאויך הוא הנושא במשפט זיקה.
צורות המקור
נטיה
פעלים נוטים לגוף הנושא ולגוף המושא.
נטיה לנושא
צורות אחרות של הפעיל
מוספית הסביל
צורות אחרות של הסביל
נטייה למושא
פעלים נוטים למושא אם:
- המושא העקיף הוא כינוי גוף
- אם לא, אם המושא הישיר מיודע
לא נחוץ להטות למושא פעלים בציווי או באיסור.
מילות יחס
שימושים בדאטיב
מספרים
תחביר
סדר מילים
סדר המילים הבלתי מסומן הוא פועל-נושא-מושא ישיר.
הדגשה
נושא שיח
מוקד
צירופי שם עצם
"איש X-ו"
משפטים שמניים
שייכות פרדיקטיבית=
מילות איחוי
משפטים משועבדים
מילות שעבוד
משפטי זמן
משפטי זיקה
משפטי משלים
שלילה
התייחסות משותפת
לעיתים יש צורך לקבוע האם שני שמות עצם או כינויים מתייחסים לאותו הדבר, בשפה שאינה מבחינה בין הנושא לבין המושא הישיר באמצעות מוספיות או חלקיקים על השם.
פרוקסימי\אובוויאטי
השוואה
"Than"
"עובר\עולה על"
ציטוט עקיף
משפט סתמי
Modal constructions
Modal adjectives
Modal adverbs
Modal verbs
Periphrastic causatives
מורפולוגית גזירה
מוספיות
שמות עצם ושמות תואר
פעלים
הלחמים
בת'מסארית, הלחמה הינה תהליך שיטתי ופורה.
הלחם לפעלים
טקסטי מדגם
באנר הצגת שפה
Ymbānstávasar gávthe mī́ cḗmērā́c.
"גרמו לשפה זו להתפרסם פעם."
Énħēn lāmennīdī́r chīriī́diī ie arvētnothī́diī íe máugamalánī, arramlévas bānstivínī.
"בשל עדיפותן של מעודנותה ואמינותה [מציאותיותה] ודרכים-לשימוש-ב-ה, הסכימו לגרום לה להתפרסם."