Themsarian/he: Difference between revisions
m (→שמות זכריים) |
m (→עיצורים) |
||
Line 100: | Line 100: | ||
*R: נגהית כ-R באיטלקית. | *R: נגהית כ-R באיטלקית. | ||
*D: | *D: נהגית כ-ד | ||
*Z: | *Z: נהגית כ-ז | ||
*Ł: | *Ł: נהגית כ-GLI- באיטלקית. | ||
*I: | *I: נהגית כחיריק | ||
*A: נהגית כפתח | *A: נהגית כפתח | ||
*Ħ: נהגית | *Ħ: נהגית כחאא' בערבית. | ||
*F: | *F: נהגית כ-פ' לא מדוגשת. | ||
*M: | *M: נהגית כ-מ | ||
*L: | *L: נהגית כ-ל | ||
*G: | *G: נהגית כ-ג | ||
*C: | *C: נהגית כ-ק | ||
*H: | *H: נהגית כ-ה | ||
*B: | *B: נהגית כ-ב | ||
*S: | *S: נהגית כ-ס | ||
*V: | *V: נהגית כ-ב' לא מדוגשת. | ||
*O: | *O: נהגית כחולם. | ||
*J: | *J: נהגית כ-י' (כעיצור). | ||
*Q: בדומה לעין ערבית, אך אין קול או נשימה. | *Q: נהגית בדומה לעין ערבית, אך אין קול או נשימה. | ||
*Y: תנועה שבאמצע הדרך בין I ל-U, או דומה ל-U יפנית. | *Y: תנועה שבאמצע הדרך בין I ל-U, או דומה ל-U יפנית. | ||
*Ð: ד', | *Ð: ד', נהגית כ- the אנגלית. | ||
*CH: בדומה ל-כ | *CH: נהגית כ-х ברוסית, או בדומה ל-כ' לא מדוגשת. | ||
*T: | *T: נהגית כ-ט | ||
*Ŧ: נהגית כ-צ או צ'. | *Ŧ: נהגית כ-צ או צ'. | ||
*N: | *N: נהגית כ-נ | ||
*TH: | *TH: נהגית כ-ת', הגרסא האטומה של Ð. | ||
*P: | *P: נהגית כ-פּ מדוגשת | ||
*E: | *E: נהגית כצרי | ||
*U: | *U: נהגית כשורוק | ||
====אלופוניה מותנה==== | ====אלופוניה מותנה==== |
Revision as of 23:36, 25 June 2014
רקע
תֶ'מְסַרית (ת'מסרית: gávthā themsárimā "הגרון הת'מסרי") היא שפה קלאסית מרכזית בעולם חֵרְגְּרֶם, המשתייכת למשפחת השפות הטַלְסְמיות, תת-משפחה של השפות הדְזאצֶ'דיות. המשפחה הטלסמית כוללת גם את טיזית, עֶלוֹרית וסְנאחית, וקרובה היא במיוחד לשפה הרַקְסית, ולכן כולן מהוות את הענף ה"רקסו-טלסמי". השפות הטלסמיות בודדו לתקופה ארוכה באי טלסים (Tálsym), ועקב זאת הן שונות מבחינה טיפולוגית משאר המשפחה הדְזאצ'דית (כלומר הן מהוות מעין אזור לשוני). ת'מסרית היא בעלת תחביר דומה מאוד לשפות שמיות עתיקות (או לשפות הקלטיות): הינה בעלת סדר המילים VSO (פועל-נושא-מושא) ובו גרעין הצירוף כמעט תמיד בא לראשונה. שמות, פעלים, ומילות יחס מסומנים בכינויים חבורים, כדי לציין את הבעל או המושא. כינויים חבורים מצטרפים על השם או הפועל גם כדי להתאים עם הבעל או המושא המיודע; הדבר נקרא head-marking (סימון הגרעין). כמו כן, ת'מסרית, בדומה לעברית, היא שפה בעלת נטיה לא-שרשורית; אבל בעוד שהשפות השמיות משתמשות במשקלים ובניינים למטרה זאת, והקלטיות בשינויים עיצוריים (לדוגמה באירית: thuig sé 'הוא הבין', הש' ל-tuig 'הָבן!/הביני!'), ת'מסרית נוטה להשתמש בשינויים בגובה קול או טון.
פונולוגיה
עיצורים
עיצורים | |||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
סדקי | שורשי | וילוני | חכי | מכתשי | שיני | דו-שפתי | |||
אפי | [ŋ] | n /n/ | m /m/ | ||||||
סותם | אטום | (ʔ) | q /ʡ/ | c /k/ | t /t/ | p /p/ | |||
קולי | g /g/ | d /d/ | b /b/ | ||||||
חוכך | אטום | h /h~ɦ/ | ħ /ħ~ʜ~ʢ/ | ch /x~ɣ/ | s /s/ | th /θ/ | f /f/ | ||
קולי | z /z/ | ð /ð/ | |||||||
מחוכך | ŧ /tʃ/ | ||||||||
מקורב | j /j/ | v /ʋˠ/ | |||||||
רוטט | r /r/ | ||||||||
מקורב צדי | ł /ʎ/ | l /l/ |
[ʔ] אינו פונמה אמיתית, ויכול לבוא רק בין מורפמות/מילות.
הצלילים לרוב מוכרים לדוברי עברית, אבל יש מספר צלילים אקזוטיים.
- R: נגהית כ-R באיטלקית.
- D: נהגית כ-ד
- Z: נהגית כ-ז
- Ł: נהגית כ-GLI- באיטלקית.
- I: נהגית כחיריק
- A: נהגית כפתח
- Ħ: נהגית כחאא' בערבית.
- F: נהגית כ-פ' לא מדוגשת.
- M: נהגית כ-מ
- L: נהגית כ-ל
- G: נהגית כ-ג
- C: נהגית כ-ק
- H: נהגית כ-ה
- B: נהגית כ-ב
- S: נהגית כ-ס
- V: נהגית כ-ב' לא מדוגשת.
- O: נהגית כחולם.
- J: נהגית כ-י' (כעיצור).
- Q: נהגית בדומה לעין ערבית, אך אין קול או נשימה.
- Y: תנועה שבאמצע הדרך בין I ל-U, או דומה ל-U יפנית.
- Ð: ד', נהגית כ- the אנגלית.
- CH: נהגית כ-х ברוסית, או בדומה ל-כ' לא מדוגשת.
- T: נהגית כ-ט
- Ŧ: נהגית כ-צ או צ'.
- N: נהגית כ-נ
- TH: נהגית כ-ת', הגרסא האטומה של Ð.
- P: נהגית כ-פּ מדוגשת
- E: נהגית כצרי
- U: נהגית כשורוק
אלופוניה מותנה
תנועות
אחורית | מרכזית | קדמית | ||||
---|---|---|---|---|---|---|
קצרה | ארוכה | קצרה | ארוכה | קצרה | ארוכה | |
סגורה | u /ʊ/ | ū /uː/ | y /ʏ̜̈/ | ȳ /ʉ̜ː/ | i /ɪ/ | ī /iː/ |
אמצעית | o /o̞/ | ō /o̞ː/ | e /e̞/ | ē /e̞ː/ | ||
פתוחה | a /ɐ/ | ā /aː/ |
y ȳ היא תנועה סגורה, מרכזית, חצי-מעוגלת.
הדיפתונגים הם: ai au ei ie ua /ai au ei ie~ia uo~ua/. כל הדיפתונגים בעלי שתי פעמות (מורות).
טון
ת'מסרית הינה שפה טונאלית בעלת שני טונים גבוה ונמוך.
הטעמה
פונוטקטיקה
חוקים פונולוגיים
אורתוגרפיה
מורפולוגיה
שמות עצם
שמות עצם שייכים באחד משני מינים (זכר ונקבה), ונוטים בשלושה מספרים (יחיד/ה, זוגי, רבים/ות), יידוע, ושייכות (בכינויי קניין חבורים).
הנטייה של שמות עיצוריים
שמות זכריים
sṓr - 'בית' | |||
---|---|---|---|
יחיד | זוגי | רבים | |
בלתי מיודע | sṓr | sṓrā́r | sṓrách |
מיודע | sṓrḗ | sṓrṓ | sṓrúod |
שלי | sṓryn | sṓrōn | sṓrūn |
שלךָ | sṓrys | sṓrōs | sṓrūs |
שלךְ | sṓryzy | sṓrōzy | sṓrūzy |
שלו | sṓry | sṓrōry | sṓrū |
שלו, מחובר | sṓrý | sṓrōrý | sṓrū́ |
שלה | sṓrī | sṓrōrī | sṓrȳ |
שלה, מחובר | sṓrī́ | sṓrōrī́ | sṓrȳ́ |
של עצמו | sṓryly | sṓrōly | sṓrūly |
של עצמה | sṓrylī | sṓrōlī | sṓrūlī |
שלי ושלו/ה | sṓryren | sṓrōren | sṓrūren |
שלי ושלך | sṓrytið | sṓrōtið | sṓrūtið |
של שניכם/שתיכן | sṓryryth | sṓrōryth | sṓrūryth |
של שניהם | sṓrōr | sṓrōvōr | sṓrūōr |
של שניהם, מחובר | sṓrṓr | sṓrōvṓr | sṓrūṓr |
של שתיהן | sṓrȳr | sṓrōvȳr | sṓrūvȳr |
של שתיהן, מחובר | sṓrȳ́r | sṓrōvȳ́r | sṓrūvȳ́r |
של עצמם (שניהם) | sṓrylōr | sṓrōlōr | sṓrūlōr |
של עצמן (שתיהן) | sṓrylȳr | sṓrōlȳr | sṓrūlȳr |
שלי ושלהם/ן | sṓram | sṓrōvam | sṓrūam |
שלי ושלכם/ן | sṓrynt | sṓrōnt | sṓrūnt |
שלכם/ן | sṓrylys | sṓrōlys | sṓrūlys |
שלהם | sṓrech | sṓrōrech | sṓrūch |
שלהם, מחובר | sṓréch | sṓrōréch | sṓrū́ch |
שלהן | sṓrer | sṓrōrer | sṓrūr |
שלהן, מחובר | sṓrér | sṓrōrér | sṓrū́r |
של עצמם | sṓrylech | sṓrōlech | sṓrūlech |
של עצמן | sṓryler | sṓrōler | sṓrūler |
שמות עצם חריגים
מוספיות יחסה משומרות
יידוע חריג
מוספיות יחסה משומרות אחרות
שמות תואר
נטיה
שמות תואר נשואיים ומאייכים
מידה
יצירת תוארי פועל
כינויים
כינויי גוף עצמאיים
כינויי רמז
כינוי רפלקסיבי
כינוי הדדי
פעלים
זמן-אספקט-מודוס
ציווי
הווה
אימפרפקט
פרטריט
עתיד
יוסיב
אנצפטיב
צסאטיב
סוביונקטיב
מיראטיב
אופנים
פעיל
סביל (מדיופסיב)
גורם
אפליקטיב
צורות נוספות
נטיה
נטיה לנושא
צורות אחרות של הפעיל
מוספית הסביל
צורות אחרות של הסביל
נטייה למושא
פעלים נוטים למושא אם:
- המושא העקיף הוא כינוי גוף
- אם לא, אם המושא הישיר מיודע
לא נחוץ להטות למושא פעלים בציווי או באיסור.
מילות יחס
שימושים בדאטיב
מספרים
תחביר
סדר מילים
סדר המילים הבלתי מסומן הוא פועל-נושא-מושא ישיר.
הדגשה
נושא שיח
מוקד
צירופי שם עצם
"איש X-ו"
משפטים שמניים
שייכות פרדיקטיבית=
מילות איחוי
משפטים משועבדים
מילות שעבוד
משפטי זמן
משפטי זיקה
משפטי משלים
שלילה
התייחסות משותפת
לעיתים יש צורך לקבוע האם שני שמות עצם או כינויים מתייחסים לאותו הדבר, בשפה שאינה מבחינה בין הנושא לבין המושא הישיר באמצעות מוספיות או חלקיקים על השם.
סימון הפוך
פרוקסימי\אובוויאטי
השוואה
"Than"
"עובר\עולה על"
ציטוט עקיף
משפט סתמי
Modal constructions
Modal adjectives
Modal adverbs
Modal verbs
Periphrastic causatives
מורפולוגית גזירה
מוספיות
שמות עצם ושמות תואר
פעלים
הלחמים
בת'מסארית, הלחמה הינה תהליך שיטתי ופורה.
הלחם לפעלים
טקסטי מדגם
באנר הצגת שפה
Ymbānstávasar gávthe mī́ cḗmērā́c.
"גרמו לשפה זו להתפרסם פעם."
Énħēn lāmennīdī́r chīriī́diī ie arvētnothī́diī íe máugamalánī, arramlévas bānstivínī.
"בשל עדיפותן של מעודנותה ואמינותה [מציאותיותה] ודרכים-לשימוש-ב-ה, הסכימו לגרום לה להתפרסם."