Naeng/he
- הטעמה בהברה האחרונה ברוב המילים (בקמרית, בכל המילים)
- צירופי עיצורים בתחילת מילה הם נפוצים. למשל pn, tm, kt, pt, pk, ps
- תחביר דומה: לוואיים באים לאחר שם העצם, מילות יחס באות לפני שם העצם
הגייה
עיצורים
| שפתי mofăsing |
מכתשי mosăbies |
צדי molăgoan |
חכי moyăclech |
וילוני moscong |
סדקי motășang | ||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| אפי mocră'i |
m /m/ | n /n/ | ng /ŋ/ | ||||
| סותם bintăptep |
קולי yătge |
b /b/ | d /d/ | g /g/ | |||
| אטום chatge |
p /p/ | t /t/ | c /k/ | ' /ʔ/ | |||
| מחוכך bintsăda |
ts /ts/ | ||||||
| חוכך binchlas |
בלתי-שורק binthăre |
f /f~v/ | th /θ~ð/ | ch /x/ | |||
| שורק binsăreaf |
s /s~z/ | ł /ɬ/ | ș /ʃ/ | h /h/ | |||
| מהדהד binnădüech |
w /w/ | r /r/ | l /l~ʟ/ | y /j/ | |||
- הסתומים נהגים כפי באנגלית או באיסלנדית. בהתאם המבטא הסתומים ה"אטומים" עשויים להיות בלתי מנופשים, או תמיד מנופשים אלא אם הם באים אחרי עיצור חוכך. הסתומים ה"קוליים" עשויים להיות אטומים ולא מנופשים.
- החוככים /f, θ, s/ לפעמים קוליים, לפעמים אטומים:
- בניב הטאלְמי:
- בניב הבְיֵיהאנדי:
תנועות
דקדוק
כינויים
- rie: אני
- łen: אתה
- łes: את
- Pra: את/ה (פנייה מכובדת)
- in: הוא
- is: היא
- tsa: אנחנו (לא כולל אותך)
- bang: אנחנו (כולל אותך)
- łănam: אתם
- Impra: אתם (פנייה מכובדת)
- ănam: הם
כינוי הרמז הם:
- sed: זה, se: הזה
- fid: ההוא, fi: [העצם] ההוא
שמות עצם
פעלים ושמות תואר
מילות יחס
מילות חיבור
טקסט לדוגמה
הדיון הקבוצתי
|
וינדרמיר מודרנית Mi ngith doan chea chmi dur e tach imchäth mis mogor litheath. Fi Pida Brăwied chea sray bintăbiets șaf imchäth: "Łănam mot mea ra croth?" Swe chea chmi chnung e müets imchäth hăsüs, doan chäth chea plawăsma: "Șrüch stiw! Ruay mi tsum immognas tach dunse, immălin thaf müets, imchustiw liew, imchusmäch thaf müets, imchumüets tach, te doan chutach." Łop fi Pida Brăwied chea tăbiets: "Wăhang, mea ra chmi, srüe hădean e do croth hiboath?" Chea că'aw e fid: "Lea sed die placănărnga, fi Pida? Bang ruay tsor ti'uar palüc, sach se făbeang imti'uar nătha yaf croth mălem!" Fi Pida chea sngiem șaf chäth mi ngil, "Fi chäth se eth ruay hăltsrüeng te thăpal fănaw." |
וינדרמיר קלאסית Ngiθ dur se taχ χaaθ mogor. Tăbiits φin Pĭda Brăwiid: "Măra łĭnam?" Mi-ăngnung căχθaaθ năθa emrĭtsal sen doon: Șrüχ te-stiw: taχ mognas, θaφ te-müüts θraaφ, liiw stăliw, θaφ te-müüts mălsaaχ, taχ mălüüts, doon tălaχ." Tăbiits φin Pĭda Brăwiid: "Ǎna mee ra, srüü hĭdeen croθ năθa?" Eφθooc χaaθ, "Op cănga, φin Pida: tsor pădiiχ φnărtaang, te ămsaχ păχwădiiχ năθa ya φin croθ φi!" Esngiim φin Pĭda Brăwiid șa φin χaaθ șa-ngil, "Ăruuy șa-χaaθ ses tsărüüng te sen θăpal φănaw φănaw." |
עברית
היו פעם שישה ילדים בדיון קבוצתי. שאל אותם החכם ברוויאד: "כמה אנשים אתם?" בעוד שחמישה ילדים עדיין ספרו, קרא ילד אחד בתגובה: "שישים ושלושה! כלומר יש כאן שישה יחידים, 15 זוגות, 20 שלושיות, 15 רביעיות, 6 חמישיות, ושישיה אחת." שאל החכם ברוויאד: "ובכן, כמה יהיו פה עם אדם נוסף?" ענה הילד: "האם זה לא מובן מאליו, המורה? יהיו את כל הקבוצות מקודם, וגם את כל הקבוצות עם האדם החדש!" שיבח החכם ברוויאד את הילד ואמר: "לילד הזה אכן יש חוכמה ובינה." |