Linguifex

Sontrean: Difference between revisions

Page Discussion

Sontrean (view source)

Revision as of 01:02, 9 December 2018

34,373 bytes removed ,  9 December 2018
m
→‎Sample text
 
(48 intermediate revisions by 2 users not shown)
Line 1: Line 1:
{{DISPLAYTITLE:נתגין}}
'''Sontrean''' /sonˈtreən/ (''tɑt prɨt sontreən'', lit. 'the southern word', from ''suntrāṇya'') is an evolution of [[Nṛtrāṇya]] inspired by Sanskrito-Khmer.
{{TOC right}}
<span dir="rtl"><p align=right>


''כפי שניתן לראות, אני עוד די מגושם בעברית. אנא אל תהססו לבדוק ולהצביע על שגיאות כלשהן בדקדוק, אייות או שימוש שאתם רואים; אני מעדיף שתצחקו על השפה שיצרתי, לא על העברית שלי :) תודה!''</p>
Numbers: ''ein, tvee, trəj, ...''
<br/>


==<p style="text-align: right;">רקע</p>==
word = ''prɨt'' < ''vṛdham''
==Sample text==
''*Sa nṛtravindhaḥ yak sā sevalā strit um kataraḥ vas sa starṣisā...''


'''נְתָגִין''' או '''נתגינית''' (נתגין: {{heb|בְּרִיץ אֲ֬תָגִ֫ין}} /bʁitɬ naθɒˈʝin/,) היא שפה מבודדת שהיא ילידית בקפריסין, והמדוברת בקפריסין ובאזוריו הסמוכות במזרח התיכון (ישראל, פילסטין, לבנון, ירדן, מצרים, טורקיה). השפה הינה שפה בעלת מורפולוגיה לא-שירשורית (שורש + בניין\משקל) כמו [[w:he:שפות שמות|השפות השמיות]], אך גם משתמשת בשינויים עיצוריים תחיליים בדקדוקה בדומה ל[[w:he:שפות קלטיות|שפות הקלטיות]]. למרות זאת, הדקדוק הנתגיני מכיל מספר מאפיינים לא שכיחים ושאינם משותפים עם שתי המשפחות.
sɑ nrɨtrɑvin jɔk saa seivɔleə sret ʔom kɑtɑɑ veəh sɑ stɑɑsesaa...
 
[[Category:Germanic languages]][[Category:Indo-European languages]]
==<p style="text-align: right;">פונולוגיה</p>==
בסך הכל ישנם 35 עיצורים ו-10 תנועות בנתגינית. עם זאת, לא ברור אם לכל ההבחנות בצלילי השפה יש משמעות פונמית או שחלק מהצללים בעצם אלופונים של אותם הפונמים בסביבות פונטיות\מורפופונמיות שונות.
 
===<p style="text-align: right;">עיצורים</p>===
<p style="text-align: right;">
{| class="bluetable lightbluebg " style="width: 700px; text-align: center;"
|-
! colspan="13"|עיצורים בנתגינית
|-
! colspan="2" rowspan= "2"|
! rowspan="2" | סדקי
! rowspan="2" | לועי
! rowspan="2" | ענבלי
! rowspan="2" | וילוני
! rowspan="2" | חכי
! rowspan="2" | כפוף
! colspan="2" rowspan="1" | מכתשי
! rowspan="2" | שיני
! rowspan="2" | שפתי-שיני
! rowspan="2" | דו-שפתי
|-
! <small>נחצי</small>
! <small>פשוט</small>
|-
! colspan="2"| אפי
|
|
|
|colspan="2"|ɲ~ŋ
|
|nˤ
|n~nʲ
|
|
|m~mʲ
|-
! rowspan="2"|סותם
!<small>אטום</small>
| colspan="1" rowspan="2"|ʔ
|
|q
|colspan="2"|c~k
|
|tˤ~ɗˤ
|t~tɕ
|
|
|p~pʲ
|-
!<small>קולי</small>
|
|ɢ
|colspan="2"|ɟ~g
|
|dˤ
|d~dʑ
|
|
|b~bʲ
|-
! colspan="1" rowspan="2"|חוכך
!<small>אטום</small>
| rowspan="2"|h~ɦ
|ħ
|χ
| colspan="2"|ç~x
|ʂ~ʃ
|sˁ~θˁ
|s~ɕ
|θ
|f~fʲ
|
|-
!<small>קולי</small>
|ʕ
|ʁ
| colspan="2"|ʝ~ɣ
|
|
|z~ʑ
|ð
|v~vʲ
|
|-
!colspan="2" rowspan="1"|מקורב
|
|
|
|
|j
|
|
|
|
|
|w~vʲ
|-
! colspan="2" rowspan="1"|מקורב צדי
|
|
|
|
|
|
|
|ɫ~ʎ
|
|
|
|-
! colspan="2" rowspan="1"|חוכך צדי
|
|
|
|
|
|
|
|ɬ
|
|
|
|-
! colspan="2" rowspan="1"|מחוכך צדי
|
|
|
|
|
|
|
|tɬ
|
|
|
|}
</p>
 
====<p style="text-align: right;">וילוּן וחינכוך</p>====
כל העיצורים מלבד /j/, הנחציים, הענבליים, הלועיים, הסודקים, המחוככים-צדיים והחוככים השניים (כלומר /j/, /nˤ/, /tˤ/, /dˤ/, /sˤ/, /q/, /ɢ/, /χ/, /ʁ/, /ħ/, /ʕ/, /h/, /ʔ/, /tɬ/, /ʃ/, /θ/, ו-/ð/) [[w:he:חינכוך|מתחנככים]] לפני תנועות קדמיות /j/, /i/, /ɪ/, /e/, או /ɛ/, ו[[w:he:עיצורים מוולניים|מתוולנים]] לפני תנועות אחוריות /a/, /ɒ/, /ɔ/, /o/, /ʊ/, ו-/u/. זה משמש להבחין את העיצורים הלא-נחציים מהנחציים באופן ברור יותר.
 
{| class="bluetable lightbluebg" style="width:650px; text-align:center;"
|-
! פונמה
! /ɣ/
! /x/
! /g/
! /k/
! /ŋ/
! /ʂ/
! /ɫ/
! /z/
! /s/
! /d/
! /t/
! /n/
! /w/
! /v/
! /f/
! /b/
! /p/
! /m/
|-
! אלופון מוולן
| [ɣ]
| [x]
| [g]
| [k]
| [ŋ]
| [ʂˠ]
| [ɫ]
| [zˠ]
| [sˠ]
| [dˠ]
| [tˠ]
| [nˠ]
| [w]
| [vˠ]
| [fˠ]
| [bˠ]
| [pˠ]
| [mˠ]
|-
! אלופון מחונכך
| [ʝ]
| [ç]
| [ɟ]
| [c]
| [ɲ]
| [ʃ]
| [ʎ]
| [ʑ]
| [ɕ]
| [dʑ]
| [tɕ]
| [nʲ]
|colspan="2"| [vʲ]
| [fʲ]
| [bʲ]
| [pʲ]
| [mʲ]
|}
 
לכן, לדוגמה, המילה {{HEB|מִּי}} 'מי (נושא או נשוא)' מבוטאת בצורה שונה למדי מהמילה העברית 'מי', ויותר כמו 'מְיִי'.
 
===<p style="text-align: right;">תנועות</p>===
{| border="1" cellpadding="1" cellspacing="1" class="bluetable lightbluebg" style="width: 540px; text-align:center;"
|+ '''תנועות בנתגינית'''
! style="width: 90px; "|
! style="width: 90px; " |[[w:he:תנועה אחורית|אחורית]]
! style="width: 90px; " |[[w:he:תנועה כמעט-אחורית|כמעט-אחורית]]
! style="width: 90px; " |[[w:he:תנועה מרכזית|מרכזית]]
! style="width: 90px; " |[[w:he:תנועה כמעט-קדמית|כמעט-קדמית]]
! style="width: 90px; " |[[w:he:תנועה קדמית|קדמית]]
|-
! style="" |[[w:he:תנועה סגורה|סגורה]]
| u
|
| [ɨ]
|
| i
|-
! style="" |[[w:he:תנועה כמעט-סגורה|כמעט-סגורה]]
|
| ʊ
|
| ɪ
|
|-
! style="" |[[w:he:תנועה חצי-סגורה|חצי-סגורה]]
| o
|
| [ɘ]
|
| e
|-
! style="" |[[w:he:תנועה אמצאית|אמצעית]]
|
|
|
|
|
|-
! style="" |[[w:he:תנועה חצי-פתוחה|חצי-פתוחה]]
| ɔ
|
| [ɜ]
|
| ɛ
|-
! style="" |[[w:he:תנועה כמעט-פתוחה|כמעט-פתוחה]]
|
|
|
|
|
|-
! style="" |[[w:he:תנועה פתוחה|פתוחה]]
| ɒ
|
| ä
|
|
|}
 
ניתן להאריך את התנועות /ɒ e i o u/.
 
====<p style="text-align: right;">מירכוז תנועות</p>====
התנועות הקדמיות משנות את הגייתן לאחר עיצורים נחציים או ענבליים: /i e ɛ/ > [ɨ ɘ ɜ].
 
===<p style="text-align: right;">הטעמה</p>===
במילים ילידות ניתן להטעים רק את ההברה האחרונה (מלרע) או את ההברה הלפני אחרונה (מלעיל). לא ניתן לחזות את ההטעמה במדויק מניקוד המילה בלבד. ההטעמה עשויה לקבוע אם מילה היא שם עצם\תואר שם או פועל.
 
==<p style="text-align: right;">כתיב</p>==
שלושה כתיבים משמשים בכתיבת הנתגינית: עברי, לטיני, ויווני. ניתן לסמן את ההטעמה רק בכתיב היוונית, על-ידי הוספת הסימן ´ מעל התנועה המוטעמת.
 
===<p style="text-align: right;">עיצורים</p>===
שימו לב כי ל', נ' ו-ר' המדוגשות מבוטאות ארוכות.
{| class="bluetable lightbluebg " style="width:300px; text-align: center;"
|-
!colspan="5"|כתיבי הנתגינית
|-
! עברי !! שם !! לטיני !! יווני !! IPA
|-
|{{heb|א}}||{{heb|אָ֫לַף}}||''ˀ''|| ''spiritus lenis'' (᾿ מעל התנועה) ||/ʔ/
|-
|{{heb|בּ}}||{{heb|בָּיְת}}||''b''|| ββ ||/b~bʲ/
|-
|{{heb|גּ}}||{{heb|גִּימַל}}||''g''|| γγ || /ɟ~g/
|-
|{{heb|דּ}}||{{heb|דָּ֫לַת}}||''d''|| δδ ||/d~dʑ/
|-
|{{heb|ה}}||{{heb|הֵא}}||''h''|| ''spiritus asper'' (῾ מעל התנועה), כיפול התנועה (מקביל למפיק( ||/h/
|-
|{{heb|וּ}}||{{heb|וּוֹ}}||''f''|| ϝϝ || /f~fʲ/
|-
|{{heb|ז}}||{{heb|זָיְן}}||''z''|| ζ ||/z~ʑ/
|-
|{{heb|ח}}||{{heb|חֵת}}||''ḥ''|| η || /ħ/
|-
|{{heb|טּ}}||{{heb|טֵּת}}||''ṭ''|| ττ || /tˤ~ɗˤ/
|-
|{{heb|י}}||{{heb|יוֹד}}||''y'', ''i'' לאחר תנועה|| ι ||/j/
|-
|{{heb|כּךּ}}||{{heb|כָּף}}||''c''|| χχ || /c~k/
|-
|{{heb|ל}}||{{heb|לָ֫מַד}}||''l''|| λ || /ɫ~ʎ/
|-
|{{heb|מּםּ}}||{{heb|מֵּם}}||''m''|| μμ || /m~mʲ/
|-
|{{heb|נן}}||{{heb|נוּן}}||''n''|| ν || /n/
|-
|{{heb|ס}}||{{heb|סָ֫מַך}}||''s''|| σ, ς || /s~ɕ/
|-
|{{heb|ע}}||{{heb|עָיְן}}||''ˁ''|| ω || /ʕ/
|-
|{{heb|פּףּ}}||{{heb|פֵּא}}||''p''|| φφ || /p~pʲ/
|-
|{{heb|צץ}}||{{heb|צָ֫דֶי}}||''tz''|| τζ || /tɬ/
|-
|{{heb|קּ}}||{{heb|קּוֹף}}||''q''|| κκ || /q/
|-
|{{heb|ר}}||{{heb|רֵאש}}||''r''|| ρ || /ʁ/
|-
|{{heb|ש}}||{{heb|שִין}}||''š''|| σζ || /ʃ/
|-
|{{heb|שֹ}}||{{heb|שִֹין}}||''ś''|| θζ || /ɬ/
|-
|{{heb|תּ}}||{{heb|תּוֹ}}||''t''|| θθ || /t~tɕ/
|}
 
החלשה (נתגין: {{heb|תַּקִּידָה}} "התכה; המסה") מסומנת באופן דומה לאותיות בג"ד כפ"ת בעברית (המקבילות הנתגיניות מכונות {{heb|בֵּגָֿ״דֿ וֲּטֵֿכָֿ״םֿ וֻּפֶֿקָֿ״תֿ}}) . כיוצאת מן הכלל מ"ם, לעיתים קרובות, חסינה בפני ההחלשה לאחר יו"ד או התנועה i או í.
 
{| class="bluetable lightbluebg " style="width:300px; text-align: center;"
|-
!colspan="5"|החלשה
|-
! עברי !! לטיני !! יווני !! IPA
|-
|{{heb|ב}}||''bh''|| β || /v~vʲ/
|-
|{{heb|ג}}||''gh''|| γ ||/ʝ~ɣ/
|-
|{{heb|ד}}||''dh''|| δ || /ð/
|-
|{{heb|ו}}||''fh''|| ϝ || /ħ/
|-
|{{heb|ט}}||''ṭh''|| τ || /sˤ~θˤ/
|-
|{{heb|כך}}||''ch''|| χ || /ç~x/
|-
|{{heb|מם}}||''mh''|| μ || /w~vʲ/
|-
|{{heb|פף}}||''ph''|| φ || /f~fʲ/
|-
|{{heb|ק}}||''qh''|| κ || /χ/
|-
|{{heb|ת}}||''th''|| θ || /θ/
|}
 
ליקוי (או אינפוף היסטורי) (נתגין: {{heb|כַּרִּיטָה}} "עירפול") מסומן בהוספת "נו"ן מערפלת\מעכירה" ({{heb|נֻון מְּכַרּיִט}}) (ביחד עם דגש על האות אם ניתן להחלישה.)
 
{| class="bluetable lightbluebg " style="width:300px; text-align: center;"
|-
!colspan="4"|ליקוי
|-
! עברי !! לטיני !! יווני !! IPA
|-
|{{heb|א֬, ה֬}}||''nˀ, nh''|| הוספת ν- || /n~nʲ/
|-
|{{heb|בּ֬}}||''mb''|| μβ || /m/
|-
|{{heb|גּ֬}}||''ng''|| νγ || /ɲ~ŋ/
|-
|{{heb|דּ֬}}||''nd''|| νδ || /n~nʲ/
|-
|{{heb|וּ֬}}||''mhf''|| μϝ || /w~vʲ/
|-
|{{heb|ח֬, ע֬}}||''nḥ, nˁ''|| הוספת ν- || /nˤ/
|-
|{{heb|י֬}}||''ny''|| הוספת ν- || /nj/
|-
|{{heb|טּ֬}}||''dṭ''|| ντ || /dˤ/
|-
|{{heb|כּ֬}}||''gc''|| γχ || /ɟ~g/
|-
|{{heb|פּ֬}}||''bp''|| μφ || /b/
|-
|{{heb|קּ֬}}||''gq''|| γκ || /gˤ~ɢ/
|-
|{{heb|תּ֬}}||''dt''|| νθ || /d~dʑ/
|}
 
===<p style="text-align: right;">תנועות</p>===
{| class="bluetable lightbluebg " style="width:250px; text-align: center;"
|-
!colspan="5"|תנועות
|-
! עברי !! לטיני !! יווני !! IPA
|-
|{{heb|אַ, אֲ}}||''a''|| α ||/a/
|-
|{{heb|אָ}}<sup>1</sup>||''á''|| ω ||/ɒ/
|-
|{{heb|אֶ, אֱ, אְ}}||''e''|| ε || /ɛ/
|-
|{{heb|אֵ}}||''é''|| αι || /e/
|-
|{{heb|אִ}}||''i''|| ι || /ɪ/
|-
|{{heb|אִי}}||''í''|| ει || /i/
|-
|{{heb|אָ, אֳ}}||''o''|| ο || /ɔ/
|-
|{{heb|אֹ, אוֹ}}||''ó''|| αυ || /o/
|-
|{{heb|אֻ}}||''u''|| υ || /ʊ/
|-
|{{heb|אֻו}}||''ú''|| ου || /u/
|-
|{{heb|אְ}}
|colspan="3"|Ø
|}
 
===<p style="text-align: right;">כתיב ללא תנועות</p>===
בכתיב ללא תנועות מקובל לציין שינויים עיצוריים באמצעות הדגש וה"נון המערפלת", ולא להשמיט אותם. רק התנועות (í, ó, ú, áˀ, áh, ái, éi) נכתבות באימות הקריאה.
 
==<p style="text-align: right;">דקדוק</p>==
 
===<p style="text-align: right;">היחסות</p>===
בניגוד לעברית, ובדומה ליוונית ולטורקית, נתגין משתמשת ביחסות כדי לסמן את מעמדם של שמות עצם במשפט. קיימות 5 יחסות, אך שמות עצם ותוארים אינם מבחינים בין הנומינטיב והאקוזטיב כי אם ממזגים אותן ליחסה אחת, ה'''יחסה הישירה'''.
*יחסת '''נומינטיב''', המסמנת את הנושא או את הנשוא.
*יחסת '''אקוזטיב''', המסמנת את המושא הישיר. האקוזטיב גם עשויה לסמן את המושא העקיף של פועלים דו-יוצאים, כלומר פועלים בעלי שני מושאים, כגון "לתת", משום שאין בנתגין מקביל למילת היחס "ל-", או יחסת דאטיב.
*יחסת '''גניטיב''', המציינת שייכות כמו מילת היחס "של".
*יחסת '''אינסטרומנטל''', המסמנת כלי כמו מילות היחס "בעזרת" או "באמצעות", או את אופן הפעולה. יחסה זו עשויה גם לציין את מה שנחשבת בשפות אחרות כ"מושא ישיר" עם פועלים דו-יוצאים.
*יחסת '''לוקטיב''', המציינת מקום, כמו מילת היחס "ב".
 
ניתן להדגים את השימוש ביחסים עם פועלים דו-יוצאים במשפט הבא:
:{{heb|תֵּהוֹגַןּ בִּילָה לַכֻּ֬לַּת.}}
:'''''Téhóghann bíláh la-gcullath.'''''
:<abbr title="גוף ראשון וגוף שלישי... עוד לא יודעים מי הוא הנושא">(1,3)</abbr>-give/TRANS.<abbr title="פרפקטיב">PFV</abbr>-<abbr title="מספר רבים בשביל פועלים, משמעותו פעולות רבות">PLACT</abbr> woman-<abbr title="צורת כיבוד">HON</abbr>.SG.<abbr TITLE="שנותנים לו הוא המושא הישיר">DIR</abbr> <abbr title="עבר קרוב">RECENT_PAST</abbr>=FOC=bird-AN.SG.<abbr title="הניתן אינו המושא הישיר!">INS</abbr>
:נתתי לגברת ציפור.
 
במשפט זה הפועל נושא את המידע הנחוץ כדי לקבוע מה הנושא ומה המושא הישיר.
 
מילות יחס מחייבות יחסות מסוימות.
 
===<p style="text-align: right;">המספרים</p>===
בנתגינית משמשים שלושה מספרים.
*'''מספר יחיד''', המציין פריט אחד כמו בעברית;
*'''מספר מעטים''' (paucal), המציין בדרך כלל שני פריטים עד תשעה;
*'''מספר רבים''', עבור עשרה או יותר פרטים.
 
הגבול בין מספר מעטים ובין מספר רבים אינו קבוע באופן מוחלט, כי אם, לדוגמה, ניתן להשתנות כדי להשוות קבוצה אחת עם קבוצה אחרת שהיא הרבה יותר גדולה. עם כינוי גוף ניתן מספר הרבים לציין כיבוד, אילו מספר מעטים עשוי להישמע מעליב או עניו.
 
בפועלים יוצאים מחייבים מושאים ישרים שבמספר רבים את המוספית "-ןּ" על הפועל, שעשויה לציין גם מספר רבים של מושאים וגם מספר רבים של פעולות.
 
===<p style="text-align: right;">ההיירארכיה</p>===
פועלים יוצאים בנתגינית מציגים '''סימון היירארכי''', בהתאם לגוף, המעמד החברתי, והמין הדקדוקי (אם המשתתפים חיים או דוממים) של הנושא והמושא. ההיירארכיה היא כדלהלן:
 
2HON > 1 > 2 > 3AN > 0 > 3INAN
 
לכן יש שני '''כיוונים''': '''ישיר''' ו'''הפוך'''.
 
*'''הכיוון הישיר''' אינו מסומן. הוא מציין כי הפעולה הולכת מגבוה לנמוך בהיירארכיה, למשל "אני אוהבת אותו".
*'''הכיוון ההפוך''' מציין כי הפועלה הולכת מנמוך לגבוה, למשל "הוא אוהב אותי", ולכן הכיוון של הפעולה מהופך. הוא מסומן על הפעולה באמצעות "ו' ההיפוך" (:-Ԁ), {{HEB|וַּ-ּ}}.
 
:{{heb|הַבֲּ֬תֻורָה תֵּרְנַפַןּ.}}
:'''''Ἁ-μΒαθουρώ θθαρναφάνν.'''''
:'''''Ha-mBathúráh tarnaphann.'''''
:{{small|ha-N báthúr-{{blue|áh}} t-[r-n-p]/ˀaCCaC-{{blue|ann}}}}
:<small>FOC=deity-{{blue|HON}}.DIR (1,3)-serve/CAUS.PFV-{{blue|PLAX}}</small>
:''את אלוהים אני משרת\אנחנו משרתים.''
 
===<p style="text-align: right;">שמות עצם ושמות תואר</p>===
 
===כינויים===
בנתגין כינויי גוף שני במספר רבים (בתור כינוי "מנומס" בדומה ל-εσείς ביוונית מודרנית או vous כינוי "הונוריפי" בצרפתית) וכינויי גוף ראשון במספר מעטים (בתור כינוי "עניו") משמשים בדיבור מנומס.
 
הצורות המקוצרות משמשות כמושאים של מילות יחס.
{| class="bluetable lightbluebg collapsible " style="width: 900px; text-align: center;"
! colspan="10" | כינויי גוף
|-
! rowspan="2" style="width: 90px;" | יחסה !! colspan="3" | גוף ראשון !! colspan="3" | גוף שני !! colspan="3" | גוף שלישי
|-
! style="width: 90px;" | יחיד !! style="width: 90px;" | מעטים !! style="width: 90px;" | רבים !! style="width: 90px;" | יחיד !! style="width: 90px;" | מעטים !! style="width: 90px;" | רבים !! style="width: 90px;" | יחיד !! style="width: 90px;" | מעטים !! style="width: 90px;" | רבים
|-
! נומינטיב
|<abbr title="אני">{{heb|אַכְדְּ}}</abbr>||{{heb|אַדֻּו}}||{{heb|אַדָּא}}||{{heb|אַנִּי}}||{{heb|אַנֻּו}}||{{heb|אַנָּא}}||{{heb|הֵהּ}}||{{heb|הֶנֻּו}}||{{heb|הֶנָּא}}
|-
! אקוזטיב
|<abbr title="אותי">{{heb|אַכְתִּי, תִּי}}</abbr>||{{heb|אָתֻו, תֻו}}||{{heb|אָתָא, תָא}}||{{heb|אָנִי, נִי}}||{{heb|אָנֻו, נֻו}}||{{heb|אָנָא, נָא}}||{{heb|הֱתִי, הִי}}||{{heb|הֱתֻו, הֻו}}||{{heb|הֱתָא, הָא}}
|-
! גניטיב
|<abbr title="שלי, בגללי, אודותיי, ממני">{{heb|אֲכִיםּ-֬, כִיםּ-֬}}</abbr>||{{heb|אָתַןּ-ֿ, תַןּ-ֿ}}||{{heb|אָתָי-֬, תָי-֬}}||{{heb|אֲנִיםּ-֬, נִיםּ-֬}}||{{heb|אָנַןּ-ֿ, נַןּ-ֿ}}||{{heb|אָנָי-֬, נָי-֬}}||{{heb|הִיםּ-֬}}||{{heb|הַןּ-ֿ}}||{{heb|הָי-֬}}
|-
! אינסטרומנטל
|<abbr title="איתי, בעזרתי">{{heb|אֲכָם, כָם}}</abbr>||{{heb|אָתָיְךְ, תָיְךְ}}||{{heb|אַתְכָה-ֿ, תֲכָה-ֿ}}||{{heb|אֲנָם, נָם}}||{{heb|אָנָיְךְ, נָיְךְ}}||{{heb|אַנְכָה-ֿ, נֲכָה-ֿ}}||{{heb|הָם}}||{{heb|הָיְךְ}}||{{heb|הֲכָה-ֿ}}
|-
! לוקטיב
|<abbr title="בי, אצלי">{{heb|אֲכָם, כָם}}</abbr>||{{heb|אָתֵיםּ-֬, תֵיםּ-֬}}||{{heb|אָתִין, תִין}}||{{heb|אֲנָם, נָם}}||{{heb|אָנֵיםּ-֬, נֵיםּ-֬}}||{{heb|אָנִין, נִין}}||{{heb|הָם}}||{{heb|הֵיםּ-֬}}||{{heb|הִין}}
|}
 
===<p style="text-align: right;">נטיית פועלים</p>===
פועלים בנתגין מציינים את האספקט, אך לא את הזמן, אולי בדומה לפועלים בעברית המקראית. הזמן מצוין באמצעות מיליות המקדימות שם עצם. כלומר, צורה אחת עשויה לציין "אני הלכתי", "אני הולך" או "אני אלך" בהתאם לחלקיק זמני או ההקשר, אך ישנן צורות שונות המשמשות ב"הלכתי כל יום לשוק" וב"הלכתי (פעם אחת) כדי לקנות מרכיבים לארוחת ערב להיום".
====<p style="text-align: right;">בניינים</p>====
ישנם 4 בניינים בנתגין:
*הבניין העומד
*הבניין היוצא
*הבניין הגורם (קאוזטיב)
*הבניין החוזר (רפלקסיב).
כל בניין תומך בחמש צורות של גזעים: צורה פרפקטיבית (פעולה מושלמת או מעבר אל מצב), צורה אימפרפקטיבית (מצב או פעולה מתמשכת או רגילה) צורת בינוני, צורת מקור וצורת שם פעולה. אין לבלבל את האספקט הפרפקטיבי או האימפרפקטיבי עם הזמן המושלם או הבלתי מושלם.
 
כדי לבנות את צורת המקור:
*אם הגזע מתחיל בא', ה', ח', או ע', מצרפים את התחלית {{heb|וַּ-}}.
*אחרת, מחלישים את העיצור הראשון, אם אפשרי.
 
====<p style="text-align: right;">נטיה חד-גופית</p>====
'''הנטיה החד-גופית''' מסמנת רק אחד מהנושא או המושא. היא משמשת כדי להטות פועלים עומדים ופועלים בצורות הציווי. שימו לב להבדלות במשמעות בין הפרפקטיב והאימפרפקטיב. (הגלוסות בשביל פועלים יהיו בזמן הווה לשם נוחות.)
 
הנטיה החד-גופית מודגמת להלן בפועל {{heb|נַתַב}} "לחשוב":
 
{| class="bluetable lightbluebg " style="width: 250px; text-align: center;"
|-
!colspan="4"|"לחשוב" בפרפקטיב
|-
!מספר←<br/>גוף↓!!יחיד!!מעטים!!רבים
|-
!<abbr title="מקביל למשפט סתמי">0</abbr>
|colspan="3"|{{heb|נַתַבְכָּא}}
|-
!1
||{{heb|נַתַבְדְּ}}||{{heb|נַתַ֫בְתּוּ}}||{{heb|נַתַ֫בְתָּא}}
|-
!2
||{{heb|נַתַ֫בְנִי}}<br/>||{{heb|נַתַ֫בְנוּ}}||{{heb|נַתַ֫בְנָא}}
|-
!3
||{{heb|נַתַב}}<br/>||{{heb|נַתְבוּ}}||{{heb|נַתְבָה}}
|}
 
{| class="bluetable lightbluebg " style="width: 250px; text-align: center;"
|-
!colspan="4"|"לחשוב" באימפרפקטיב
|-
!מספר←<br/>גוף↓!!יחיד!!מעטים!!רבים
|-
!<abbr title="מקביל למשפט סתמי">0</abbr>
|colspan="3"|{{heb|נִתַּבְכָּא}}
|-
!1
||{{heb|נִתַּבְדְּ}}<br/>||{{heb|נִתַּ֫בְתּוּ}}||{{heb|נִתַּ֫בְתָּא}}
|-
!2
||{{heb|נִתַּ֫בְנִי}}<br/>||{{heb|נִתַּ֫בְנוּ}}||{{heb|נִתַּ֫בְנָא}}
|-
!3
||{{heb|נִתַּב}}<br/>||{{heb|נִתְבוּ}}||{{heb|נִתְּבָה}}
|}
 
דוגמה לפועל בגזרה ל"מ:
 
{| class="bluetable lightbluebg " style="width: 250px; text-align: center;"
|-
!colspan="4"|"להיות ער\להתעורר" בפרפקטיב
|-
!מספר←<br/>גוף↓!!יחיד!!מעטים!!רבים
|-
!<abbr title="מקביל למשפט סתמי">0</abbr>
|colspan="3"|{{heb|תַּלַמְכָּא}}
|-
!1
||<abbr title="אני מתעורר">{{heb|תַּלַמְךְ}}</abbr>||<abbr title="אנו מתעוררים">{{heb|תַּלַ֫מְתוּ}}</abbr>||<abbr title="אנו מתעוררים">{{heb|תַּלַ֫מְתָא}}</abbr>
|-
!2
||<abbr title="אתה מתעורר">{{heb|תַּלַ֫מְנֵי}}</abbr>||<abbr title="אתם מתעוררים">{{heb|תַּלַ֫מְנוּ}}</abbr>||<abbr title="אתם מתעוררים">{{heb|תַּלַ֫מְנָא}}</abbr>
|-
!3
||<abbr title="הוא מתעורר">{{heb|תַּלַם}}</abbr>||<abbr title="הם מתעוררים">{{heb|תַּלְמוּ}}</abbr>||<abbr title="הם מתעוררים">{{heb|תַּלְמָה}}</abbr>
|}
 
{| class="bluetable lightbluebg " style="width: 250px; text-align: center;"
|-
!colspan="4"|"להיות ער\להתעורר" באימפרפקטיב
|-
!מספר←<br/>גוף↓!!יחיד!!מעטים!!רבים
|-
!<abbr title="מקביל למשפט סתמי">0</abbr>
|colspan="3"|{{heb|תִּלַּמְכָּא}}
|-
!1
||<abbr title="אני ער">{{heb|תִּלַּמְךְ}}</abbr>||<abbr title="אנו ערים">{{heb|תִּלַּ֫מְתוּ}}</abbr>||<abbr title="אנו ערים">{{heb|תִּלַּ֫מְתָא}}</abbr>
|-
!2
||<abbr title="אתה ער">{{heb|תִּלַּ֫מְנֵי}}</abbr>||<abbr title="אתם ערים">{{heb|תִּלַּ֫מְנוּ}}</abbr>||<abbr title="אתם ערים">{{heb|תִּלַּ֫מְנָא}}</abbr>
|-
!3
||<abbr title="הוא ער">{{heb|תִּלַּם}}</abbr>||<abbr title="הם ערים">{{heb|תִּלְּמוּ}}</abbr>||<abbr title="הם ערים">{{heb|תִּלְמָה}}</abbr>
|}
 
====<p style="text-align: right;">נטיה דו-גופית</p>====
'''הנטיה הדו-גופית''' מסמנת הן את הנושא והן את המושא במוספית אחת. היא משמשת כדי להטות פועלים יוצאים.
{| class="bluetable lightbluebg " style="width: 200px; text-align: center;"
|-
!colspan="4"|לְדוֹף - לזכור
|-
!colspan="2"|פרפקטיב
!colspan="1"|אימפרפקטיב
|-
! ישיר !! הפוך !! ישיר
|-
| <abbr title="אתה נזכר במ(י)שהו">בִּלְדּוֹף</abbr> || <abbr title="נזכרים בך">וַּבִּלְדּוֹף</abbr> || <abbr title="אתה זוכר מ(י)שהו">בְּלַדִּיף</abbr>
|-
| <abbr title="אני נזכר במ(י)שהו">כִּלְדּוֹף</abbr> || <abbr title="נזכרים בי">וַּכִּלְדּוֹף</abbr> || <abbr title="אני זוכר מ(י)שהו">כִּלַדִּיף</abbr>
|-
| <abbr title="אני נזכר בך (מוכר), או: אתה (נימוסי) נזכר בי">הִלְדּוֹף</abbr> || וַּהִלְדּוֹף || הֱלַדִּיף
|-
| <abbr title="הוא נזכר במ(י)שהו">לִלְדּוֹף</abbr> || <abbr title="נזכרים בו">וַּלִלְדּוֹף</abbr> || <abbr title="הוא זוכר מ(י)שהו">לְּלַדִּיף</abbr>
|-
| <abbr title="אתה נזכר בו">נִלְדּוֹף</abbr> || <abbr title="הוא נזכר בך">וַּנִלְדּוֹף</abbr> || <abbr title="אתה זוכר אותו">נְלַדִּיף</abbr>
|-
| <abbr title="אני נזכר בו">תִּלְדּוֹף</abbr> || <abbr title="הוא נזכר בי">וַּתִּלְדּוֹף</abbr> || <abbr title="אני זוכר אותו">תְּלַדִּיף</abbr>
|-
| יִלְדּוֹף || וַּיִלְדּוֹף || יְלַדִּיף
|}
 
===<p style="text-align: right;">נושא השיח והמוקד</p>===
בנתגינית לא מסמנים את היידוע. ישנן שתי מיליות שנשמעות דומות לה"א הידיעה בעברית אך ממלאות תפקידים שונים ומשלימים זה לזה.
 
החלקיק {{heb|הֲ-}} מחליש את העיצור הבא, ומסמן את "נושא השיח", במובן "מה שהמשפט עליו" (בדומה ל-は ביפנית או "באשר ל-" בעברית). בניגוד לעברית, בנתגינית נושא השיח לעיתים קרובות לא זהה לנושא הדקדוקי. נושא השיח בדרך כלל במקום הראשון במשפט. ניתן להשתמש בחלקיק גם כדי להשוות שם עצם אחד לשני במשפטים שונים. הוא גם משמש כחלקיק הווקאטיב ('''יא''' טיפש! '''הו''' אלוהים!).
 
החלקיק {{heb|הַ-֬}} מלקה את העיצור הבא. הוא מסמן את ה"מוקד", כלומר, הוא מדגיש את שם העצם כמידע חדש או כתשובה לשאלה - כשם שבעברית במבנה "אותך אני אוהב" מקדים הכינוי "אותך" את הנושא "אני", כדי לרמז כי המשפט הוא תשובה לשאלה "את מי אתה אוהב?"
 
====<p style="text-align: right;">משפטים שמניים</p>====
האוגד לעולם אינו נחוץ בנתגין. במקום זאת, על הנושא משתמשים בחלקיק {{heb|הֲ-ֿ}}, ועל הנשוא מצרפים את החלקיק {{heb|הַ-֬}}.
 
:{{heb|הֲזְמָל אֶלָּא הַגַּ֬שֻּודָה.}}
:'''''{{blue|Ha-}}zemhál ˀelláˀ {{blue|ha-ng}}aššúdháh.'''''
:ha<sup>L</sup>-zemhál ˀelláˀ ha<sup>N</sup>-gaššúdh-áh
:<abbr title="נושא השיח">TOP</abbr>-<abbr title="בן-אדם">person</abbr>.<abbr title="רבים">PL</abbr>.<abbr title="יחסה ישירה: נושא, נשוא או מושא ישיר">DIR</abbr> <abbr title="חלקיק שלילי חופשי">NEG</abbr> <abbr title="מוקד">FOC</abbr>-<abbr title="דבר, חפץ">thing</abbr>-<abbr title="מין דומם">INAN</abbr>.PL.DIR
:''בני אדם אינם חפצים.''
 
===<p style="text-align: right;">חלקיקים זמניים</p>===
חלקיקים זמניים משמשים כדי לציין את הזמן; הם מקדימים את החלקיקיים המציינים את נושא השיח או המוקד. ניתן להשמיט אותם אם הזמן ברור מההקשר.
 
*{{Heb|ל-}}: עבר קרוב
*{{Heb|ש-}}: עבר רחוק (לפני יותר מכ-20 שנה)
*{{heb|בֶּן-}}: עתיד
 
תפוצתם של החלקיקים הזמניים מציגה סוג של ארגטיביות חצויה: נוהגים לצרף חלקיקיים זמניים על הארגומנט ה"פעיל" ביותר שהוא זמין (כגון הנושא) אם הפועל באימפרפקטיב, ועל הארגומנט ה"סביל" ביותר (כגון מושא שהוא דומם) אם הפועל בפרפקטיבי.
 
===<p style="text-align: right;">מילות יחס</p>===
מילות יחס בנתגינית מציגות אפיין יוצא דופן: הן מקדימות את מושאן אם הוא כינוי גוף, אך אחרת תבואנה לאחר המילה הראשונה בצירוף.
 
:{{heb|קִּ֬ב כִיםּ}}
:'''''γκιβ χειμμ'''''
:'''''qibh chím'''''
:{{small|for 1SG.GEN}}
:''בשבילי''
 
:{{heb|תִּפְלוֹן אָ֬נָי תַּ֬ל אִ֬מַּת}}
:'''''θθιφλαύν νὠνώϊ νθαλ νἰμμάθ'''''
:'''''tiphlón nˀánái dtal nˀimath'''''
:{{small|letter.INAN.DIR 2PL.GEN from mother-HON.GEN}}
:''מכתב שמאימכם''
 
*{{HEB|תַּל-֬}}: [גניטיב] מן
*{{HEB|קִּב-ֿ}}: [גניטיב] בשביל, למען, עבור
*{{HEB|כִּי-ֿ}}: [גניטיב] כדי, על-מנת
*{{HEB|קְּרֻות-ֿ}}: [גניטיב] פן, כדי שלא
*{{HEB|עַר-֬}}: [אינסטרומנטל]: (ביחד) עם
*{{HEB|אֶל-֬}}: [אינסטרומנטל]: בלי, ללא
*{{HEB|דֵּרָא-ֿ}}: [אקוזטיב] בגלל
*{{HEB|הִיד-ֿ}}: [אקוזטיב] אל, לקראת
*{{HEB|מַּש-֬}}: [לוקטיב] בתוך; [אקוזטיב] לתוך
*{{HEB|כֶּל-֬}}: [לוקטיב: מקום, אקוזטיב: תנועה] מעל ל-
*{{HEB|דּוֹן-ֿ}}: [גניטיב: מקום; אקוזטיב: תנועה] על
*{{HEB|נוֹץ-ֿ}}: [גניטיב] לפני
*{{HEB|כַּדּ-ֿ}}: [לוקטיב] כש-
*{{HEB|תַּר-֬}}: [גניטיב: מקום; אקוזטיב: תנועה] לאחר, מאחור, בעד
*{{HEB|מֶּטָּא-ֿ}}: [גניטיב] מעבר ל-; [אקוזטיב] דרך
*{{HEB|בַּךְ-֬}}: [לוקטיב: מקום, אקוזטיב: תנועה] מתחת ל-
*{{HEB|וֶּרּ-֬}}: [גניטיב] בין
*{{HEB|יִרִן-ֿ}} [גניטיב] במקום
 
===<p style="text-align: right;">שימוש ב-{{HEB|כִּי\קּרֻות\כַּדְּ\נוֹץ\תַּר}}</p>===
מילות יחס אלו משמשות כדי ליצור משפטים משועבדים המציינים מטרה ({{heb|כִּי\קּרֻות}}) או זמן ({{heb|כַּדְּ\נוֹץ\תַּר}}). למשפטים אלו מבנה שונה ממשפטים מאוחים. הנושא נוטה ליחסה מתאימה ובא לראשונה, ומילת היחס בא לאחרו. הפועל נוטה לצורת המקור.
 
:{{heb|מִּבְלוֹקֵי קְרֻות תַקַם צָּפִיחַ}}
:'''''Μμιβλαυκαίϊ κρούθ θακαμ τζωφείαη'''''
:'''''Mibhlóqhéi qhrúth thaqhamh tzáphíaḥ'''''
:{{small|ice-SG.GEN lest INF-melt early}}
:''פן הקרח יימוס מוקדם מדי''
 
נושאים שהם כינויי גוף באים לאחר מילת היחס.
 
:{{heb|תַּר נֻו לָט!}}
:'''''Θθαρ νου λώτ!'''''
:'''''Tar nú láṭh!'''''
:{{small|after 2PC.ACC INF.die.PFV}}
:''אחרי שתמותו!''
 
===<p style="text-align: right;">מילות קישור</p>===
מילות איחוי מתנהגות באופן דומה למלות איחוי בעברית, באנגלית וכ'. שימו לב כי ישנן שתי מילים המקבילות למילת החיבור "ו-".
 
*{{heb|וֲּ-}} ({{heb|וֻּ-}} אם האות הבאה היא בומ"ף): ו- (עבור שמות עצם ושמות תואר)
*{{heb|אִס}}: ו- (עבור משפטים או פועלים
*{{heb|מּוֹ}}: או
*{{heb|אַךְ}}: אבל, אך
*{{heb|אֲפִסַּךְ}}: אולם, בכל זאת, למרות זאת (משלב גבוה); פירושו גם "איננו כי אם"
*{{heb|אוֹת}}: אלא, כי אם
 
 
מילות שיעבוד מתנהגות באופן דומה למילות יחס. הן באות בעמדה השנייה במשפט ללא יוצא מן הכלל.
 
*{{HEB|טֻּו-ֿ}}: ש-\כי
*{{HEB|הֲטֻו-ֿ}}: אם, אילו
*{{HEB|פֶּל-֬}}: האם
*{{HEB|אַף}}: למרות ש-, גם אם
*{{HEB|בַּר-ֿ}}: אז, אחר כך
*{{HEB|גֻּון-֬}}: משום ש-, בגלל ש-
*{{HEB|הַבְרָא-ֿ}}: לכן, לפיכך
 
===<p style="text-align: right;">משפטי זיקה</p>===
נתגין אינה משתמשת בכינוי זיקה. משפטי זיקה משתמשים בשם הפעולה של הפועל ביחסת גניטיב (השוו "flavor of your choosing" באנגלית). אם תפקידו של השם הזוקק אינו הנושא או המושא הישיר, משפט הזיקה מכיל כינוי ביחסה מתאימה (כמו בעברית). אם הפועל מציין מספר רבים של פעולות או מושאים, שם הפעולה נוטה במספר רבים. שוללים משפט זיקה על ידי הוספת התחלית {{HEB|מִּיל-}} ("אי-, בלתי-") על שם הפעולה.
 
:{{heb|הַוָרָשֹ לְאָ֬תָי דַ֬סִּילַת?}}
:'''''Ἁ-ϝωρώθζ λε-ὠθώϊ νδασσειλάθ?'''''
:'''''Ha-fháráś le-ˀáthái ndassílath?'''''
:<small>TOP=silver.SG.DIR RECENT_PAST=1PL.GEN earn/AXN-GEN</small>
:''מה עם הכסף שהרווחנו? (משמעות מילולית: הכסף של הרווחתנו)''
 
אם שם העצם האבסולוטיבי (הנושא של פועל עומד או המושא של פועל יוצא) הוא במספר רבים או הוא הונוריפי, שם הפעולה הוא במספר רבים.
 
===<p style="text-align: right;">אוצר מילים</p>===
בנתגין קיימות מילים משפות אחרות רבות, במיוחד מיוונית, ארמית, טורקית, ערבית ועברית. שימו לב כי מילות שאילה מהעברית המודרנית הן בהגייה האשכנזית, מאחר ומחיי השפה העברית העדיפו את ההברה האשכנזית מאחר שהיא הייתה נפוצה יותר ויותר מדויקת בשימור מבנה הפונולוגיה של העברית המקראית\הטברנית מהעברית הספרדית (היא הרי שימרה יותר הבחנות).
</span>
IlL
138,726

edits

Retrieved from "https://linguifex.com/wiki/Special:MobileDiff/17785...137490"