Linguifex

Themsarian/he: Difference between revisions

Page Discussion

Themsarian/he (view source)

Revision as of 09:06, 8 August 2014

3,137 bytes added ,  8 August 2014
m
IlL moved page Themsaran/he to Themsarian/he: Name change
mNo edit summary
m (IlL moved page Themsaran/he to Themsarian/he: Name change)
 
(79 intermediate revisions by 2 users not shown)
Line 4: Line 4:


==רקע==
==רקע==
'''ת'מסַרית גבוהה''' (ת'מסרית גבוהה: gávthȁ themsármā "הפה הת'מסרי") היא שפה קלאסית מרכזית בעולם חֵרְגְּרֶם, המשתייכת למשפחת השפות הטַלְסְמיות, תת-משפחה של השפות הדְזאקֵדיות. המשפחה הטלסמית כוללת גם את טיזית, ת'מסרית נמוכה, עֶלוֹרית וסְנאחית, וקרובה היא במיוחד לשפה הרַקְסית, ולכן מהוות הן את הענף ה"רקסו-טלסמי". השפות הטלסמיות בודדו לתקופה ארוכה באי טלסים (Tálsỳm), ועקב זאת הן שונות מבחינה טיפולוגית משאר המשפחה הדְזאקֵדית (כלומר הן מהוות מעין [[w:he:שפראכבונד|אזור לשוני]]). ת'מסרית, כמו שפות טלסמיות אחרות, היא בעלת תחביר דומה מאוד לשפות שמיות עתיקות (או לשפות הקלטית): הינה בעלת סדר מילים VSO (פועל-נושא-מושא) ובו גרעין הצירוף כמעט תמיד בא לראשונה. שמות, פעלים, ומילות יחס מסומנים בכינויים חבורים, כדי לציין את הבעל או המושא. כינויים חבורים מצטרפים על השם או הפועל גם כדי '''להתאים''' עם הבעל או המושא המיודע; הדבר נקרא head-marking (סימון הגרעין).
'''תֶ'מְסַרית אצילה''' (ת'מסרית: ''gávthā themsárimā'' "הגרון הת'מסרי") היא שפה קלאסית ראשית בעולם חֵרְגְּרֶם, המשתייכת למשפחת השפות הטַלְסְמיות, תת-משפחה של השפות הדְזאצֶ'דיות. המשפחה הטלסמית, הכוללת גם את טיזית, עֶלוֹרית וסְנאחית, קרובה במיוחד לשפה הרַקְסית, ולכן היא חלק מהענף ה"רקסו-טלסמי". השפות הטלסמיות בודדו לתקופה ארוכה באי טלסים (''Tálsym''), ועקב זאת הן שונות מבחינה טיפולוגית משאר המשפחה הדְזאצ'דית (כלומר הן מהוות מעין [[w:he:שפראכבונד|אזור לשוני]]). ת'מסרית, בפרט, מתאפיינת בתחביר דומה מאוד לשפות שמיות עתיקות (או לשפות הקלטיות): הינה בעלת סדר המילים VSO (פועל-נושא-מושא) ובו גרעין הצירוף כמעט תמיד בא לראשונה. שמות, פעלים, ומילות יחס מסומנים בכינויים חבורים, כדי לציין את הבעל או המושא שלהם. כינויים חבורים מצטרפים על השם או הפועל גם כדי ''להתאים'' עם הבעל או המושא; הדבר נקרא head-marking (סימון הגרעין). ת'מסרית, בדומה לעברית, משתמשת בנטייה בלתי-רציפה (nonconcatenative); אבל בעוד שהשפות השמיות משתמשות במשקלים ובניינים בנטיית פעלים ושמות, והקלטיות בשינויים עיצוריים ואבלאוט (לדוגמה באירית:
'''''th'''uig sé'' 'הוא הבין', הש' ל-'''''t'''uig'' 'הָבן!/הביני!'), ת'מסרית נוטה להשתמש בשינויים בגובה קול או טון.


==פונולוגיה==
==פונולוגיה==
===עיצורים===
===עיצורים===
{| border="1" cellpadding="1" cellspacing="1" class="bluetable lightbluebg" style="width: 700px; text-align:center;"
קיימים 23 עיצורים בת'מסרית, מעט למדי בשביל שפה דזאצ'ידית.
! colspan="11"|עיצורים
{| border="1" cellpadding="1" cellspacing="1" class="bluetable lightbluebg" style="width:700px; text-align:center;"
! colspan="10"|עיצורים
|-
|-
! colspan="2" |
! colspan="2" |
! |סדקי
! |סדקי
! |<ABBR TITLE="נחתך בשורש הלשון; לועי או אפיגלוטי">שורשי</ABBR>
! |<ABBR TITLE="נחתך בשורש הלשון; לועי או אפיגלוטי">שורשי</ABBR>
! |וילוני
!|וילוני
! |חכי
!|חכי
! |בתר-מכתשי
!|מכתשי
! |מכתשי
!|שיני
!  |שיני
!|שפתי
!  |שפתי-שיני
! |דו-שפתי
|-
|-
! colspan="2" style="" |אפי
! colspan="2" style="" |אפי
Line 26: Line 26:
|  
|  
| [ŋ]
| [ŋ]
|
|  
|  
|colspan="2"| '''n''' /n/
|colspan="2"| '''n''' /n/
|
| '''m''' /m/
| '''m''' /m/
|-
|-
Line 37: Line 35:
|rowspan=2| '''q''' /ʡ/
|rowspan=2| '''q''' /ʡ/
| '''c''' /k/
| '''c''' /k/
|
|  
|  
|colspan="2"| '''t''' /t/
|colspan="2"| '''t''' /t/
|
| '''p''' /p/
| '''p''' /p/
|-
|-
! |<small>קולי</small>
! |<small>קולי</small>
| '''g''' /g/
| '''g''' /g/
|
|  
|  
|colspan="2"| '''d''' /d/
|colspan="2"| '''d''' /d/
|
| '''b''' /b/
| '''b''' /b/
|-
|-
Line 55: Line 49:
|rowspan="2" | '''h''' /h~ɦ/
|rowspan="2" | '''h''' /h~ɦ/
|rowspan="2" | '''ħ''' /ħ~ʜ~ʢ/
|rowspan="2" | '''ħ''' /ħ~ʜ~ʢ/
| '''ch''' /x/
|rowspan="2"| '''ch''' /x~ɣ/
|
|
| '''š''' /ʃ/
| '''s''' /s/
| '''s''' /s/
| '''th''' /θ/
| '''th''' /θ/
|
| '''f''' /f/
| '''f''' /ɸ/
|-
|-
! |<small>קולי</small>
! |<small>קולי</small>
|  
|
|
| '''ž''' /ʒ/
| '''z''' /z/
| '''z''' /z/
|
| '''ð''' /ð/
| '''v''' /v/
|  
|  
|-
|-
Line 76: Line 65:
|  
|  
|  
|  
|  
|colspan="2"| '''ŧ''' /tʃ/
| '''ŧ''' /tʃ/
|
|
|  
|  
|  
|  
Line 87: Line 73:
|  
|  
|  
|  
| '''ı''' /j/
| '''j''' /j/
|
|
|  
|  
| ([ʋ])
|  
|  
| '''v''' /ʋˠ/
|-
|-
! colspan="2" |רוטט
! colspan="2" |רוטט
|
|  
|  
|  
|  
Line 101: Line 84:
|  
|  
| '''r''' /r/
| '''r''' /r/
|
|  
|  
|  
|  
Line 109: Line 91:
|  
|  
|  
|  
| '''ļ''' /ʎ/
| '''ł''' /ʎ/
|
| '''l''' /l/
| '''l''' /l/
|
|  
|  
|  
|  
|}
|}
[v] מתחלף באופן חופשי עם [ʋ].<br/>
[ʔ] אינו פונמה של ממש, ויכול לבוא רק בין מורפמות/מילות.
[ʔ] אינו פונמה אמיתית, ויכול לבוא רק בין מורפמות/מילות.
 
הצלילים לרוב מוכרים לדוברי עברית, אבל יש מספר צלילים אקזוטיים.
 
*R: נגהית כ-R באיטלקית.
*D: כמו ד
*Z: כמו ז
*Ł: כמו GLI- באיטלקית.
*İ: תנועה שכחיריק. מועתקת ללא הנקודה אם היא נושאת סימן טון\אורך.
*A: נהגית כפתח
*Ħ: נהגית כ"חא" ערבית.
*F: דומה ל-פ לא מדוגשת, אבל נהגית בשתי שפות.
*Ž: כמו ז' בז'אנר.
*M: כמו מ
*L: כמו ל
*G: כמו ג
*C: כמו ק
*Š: כמו שׁ
*H: כמו ה
*B: כמו בּ
*S: כמו ס
*V: כמו ב לא מדוגשת.
*O: כמו חולם.
*I: כמו י (כעיצור).
*Q: בדומה לעין ערבית, אך אין קול או נשימה.
*Y: תנועה שבאמצע הדרך בין İ ל-U, או דומה ל-U יפנית.
*CH: בדומה ל-כ ללא דגש או ליתר דיוק, ל-х רוסית.
*T: כמו ט
*Ŧ: כמו צ' בצ'יפס.
*N: כמו נ
*TH: כמו ת', או TH באנגלית
*P: כמו פּ מדוגשת
*E: כמו צרי
*U: כמו שורוק


====אלופוניה מותנה====
====אלופוניה מותנה====


===תנועות===
===תנועות===
קיימות 6 תנועות בת'מסרית, מסודרות במערכת סימטרית עד מאוד.
{| border="1" cellpadding="1" cellspacing="1" class="bluetable lightbluebg" style="width: 540px; text-align:center;"
{| border="1" cellpadding="1" cellspacing="1" class="bluetable lightbluebg" style="width: 540px; text-align:center;"
! rowspan="2" style="width: 90px; "|
! rowspan="2" style="width: 90px; "|
Line 204: Line 151:


==אורתוגרפיה==
==אורתוגרפיה==
[[Image:ŧā́thimā́ script.jpg|right|thumb|האלפבית הת'מסרי.|240px]]
ת'מסרית נכתבת באלפבית בת 29 אותיות, משמאל לימין. ישנם אף סימנים דיאקריטיים לטון הנכתבים מעל לתנועה.
===תעתיק===
הצלילים מוכרים לרוב לדוברי עברית, אבל יש מספר צלילים אקזוטיים.
*R: נגהית כ-R באיטלקית.
*D: נהגית כ-ד
*Z: נהגית כ-ז
*Ł: נהגית כ-GLI- באיטלקית.
*I: נהגית כחיריק
*A: נהגית כפתח
*Ħ: נהגית כחאא' בערבית.
*F: נהגית כ-פ' לא מדוגשת.
*M: נהגית כ-מ
*L: נהגית כ-ל
*G: נהגית כ-ג
*C: נהגית כ-ק
*H: נהגית כ-ה
*B: נהגית כ-ב
*S: נהגית כ-ס
*V: נהגית כ-ב' לא מדוגשת.
*O: נהגית כחולם.
*J: נהגית כ-י' (כעיצור).
*Q: נהגית בדומה לעין ערבית, אך אין קול או נשימה.
*Y: תנועה שבאמצע הדרך בין I ל-U, או דומה ל-U יפנית.
*Ð: ד', נהגית כ- the אנגלית.
*CH: נהגית כ-х ברוסית, או בדומה ל-כ' לא מדוגשת.
*T: נהגית כ-ט
*Ŧ: נהגית כ-צ או צ'.
*N: נהגית כ-נ
*TH: נהגית כ-ת', הגרסא האטומה של Ð.
*P: נהגית כ-פּ מדוגשת
*E: נהגית כצרי
*U: נהגית כשורוק
==מורפולוגיה==
==מורפולוגיה==
===שמות עצם===
===כינויים===
שמות עצם שייכים באחד משני מינים (זכר ונקבה), ונוטים בשלושה מספרים (יחיד/ה, זוגי, רבים/ות), יידוע, ושייכות (בכינויי קניין חבורים).
====כינויי גוף עצמאיים====
ישנם 15 גופים בת'מסרית, כולל הבדלות בצורות יחיד, זוגי, ורבים, הבדלות במין, וכינויים בגוף ראשון שכוללים או שאינם כוללים את האדם שאליו מדברים.  


===שמות עצם חריגים===
{| class="bluetable lightbluebg  " style="width: 350px; text-align: center;"
===מוספיות יחסה משומרות===
|-
====יידוע חריג====
!colspan="4"| '''כינויי הגוף'''
====מוספיות יחסה משומרות אחרות====
|-
!style="width: 50px; "|
!style="width: 100px; "|יחיד
!style="width: 100px; "|זוגי
!style="width: 100px; "|רבים
|-
!|מדבר
|''ná''
|''trā́n''
|''chā́m''
|-
!|מדבר + נוכח
|''-''
|''ħā́ð''
|''táqḗn''
|-
!|נוכח
|''zéi''
|rowspan="2"|''rā́th''
|rowspan="2"|''slā́s''
|-
!|נוכחת
|''véi''
|-
!|נסתר
|''vá''
|''vṓr''
|''vú''
|-
!|נסתרת
|''vī́''
|''vȳ́r''
|''vánn''
|}


===שמות תואר===
בהוספת התחילית ''ħe-'' מבטאים הדגשה חזקה על הכינוי. (למשל ''ħená'' 'אני עצמי'.)
====נטיה====
=====שמות תואר נשואיים ומאייכים=====
קיימות צורות שונות לשמות תואר במיקום נשואי (פרדיקטיבי) ולשמות תואר במיקום מאייך (אטריבוטיבי).


דוגמה של שם תואר נשואי:
====כינויי רמז====
:'''lāmé tacétē'''
:'הנער טוב'


דוגמאות של שמות תואר מאייכים (שימו לב ששם התואר מתאים עם שם העצם בכינויי קניין):
====כינוי רפלקסיבי====
:'''tacét lâm'''
====כינוי הדדי====
:'נער טוב'


:'''tacétē lāmê'''
===שמות עצם===
:'הנער הטוב'
שמות עצם שייכים באחד משני מינים (זכר ונקבה), ונוטים בשלושה מספרים (יחיד/ה, זוגי, רבים/ות), יידוע, ושייכות (בכינויי קניין חבורים). עשויים להבחין בין צורות עצמאיות (''ā́báty'' 'ספרו') וצורות מחוברות: (''ā́batý áchrē'' ''''ספרו של''' המלך') בטון.


:'''vōthén lāmén'''
====הנטייה של שמות עיצוריים====
:'בני הטוב'


{| class="bluetable lightbluebg " style="width: 350px; text-align: center;"
====שמות זכריים====
{| class="bluetable lightbluebg " style=" text-align: center;"
|-
!colspan="4" |''sṓr'' - 'בית'
|-
!style="width: 100px;"|
!style="width: 100px;"|יחיד
!style="width: 100px;"|זוגי
!style="width: 100px;"|רבים
|-
!|בלתי מיודע
|<abbr title="בית">''sṓr''</abbr>||''sṓrā́r''||''sṓrách''
|-
!|מיודע
|<abbr title="הבית">''sṓrḗ''</abbr>||''sṓrṓ''||''sṓrúod''
|-
!|שלי
|<abbr title="ביתי">''sṓryn''</abbr>||''sṓrōn''||''sṓrūn''
|-
!|שלךָ
|<abbr title="ביתךָ">''sṓrys''</abbr>||''sṓrōs''||''sṓrūs''
|-
!|שלךְ
|<abbr title="ביתךְ">''sṓryzy''</abbr>||''sṓrōzy''||''sṓrūzy''
|-
!|שלו
|<abbr title="ביתו">''sṓry''</abbr>||''sṓrōry''||''sṓrū''
|-
!|שלו, מחובר
|<abbr title="ביתו של...&rlm;">''sṓrý''</abbr>||''sṓrōrý''||''sṓrū́''
|-
!|שלה
|<abbr title="ביתה">''sṓrī''</abbr>||''sṓrōrī''||''sṓrȳ''
|-
|-
!colspan="4"|נטיית תוארים נשואיים
!|שלה, מחובר
|<abbr title="ביתה של...&rlm;">''sṓrī́''</abbr>||''sṓrōrī́''||''sṓrȳ́''
|-
|-
!colspan="4"|נטייה 1/2
!|של עצמו
|<abbr title="ביתו (של הנושא)">''sṓryly''</abbr>||''sṓrōly''||''sṓrūly''
|-
|-
!|
!|של עצמה
!|יחיד/ה
|<abbr title="ביתה (של הנושא)">''sṓrylī''</abbr>||''sṓrōlī''||''sṓrūlī''
!|זוגי
!|רבים/ות
|-
|-
!|זכר
!|שלי ושלו/ה
|''-e''
|<abbr title="הבית שלי ושלו/ה">''sṓryren''</abbr>||''sṓrōren''||''sṓrūren''
|''-ōr''
|''-ū''
|-
|-
!|נקבה
!|שלי ושלך
|''-a''
|<abbr title="הבית שלי ושלך">''sṓrytið''</abbr>||''sṓrōtið''||''sṓrūtið''
|''-ȳr''
|''-ān''
|-
|-
!colspan="4"|נטייה 3
!|של שניכם/שתיכן
|<abbr title="הבית של שניכם/שתיכן">''sṓryryth''</abbr>||''sṓrōryth''||''sṓrūryth''
|-
|-
!|
!|של שניהם
!|יחיד/ה
|<abbr title="ביתם של שניהם">''sṓrōr''</abbr>||''sṓrōvōr''||''sṓrūōr''
!|זוגי
!|רבים/ות
|-
|-
!|זכר
!|של שניהם, מחובר
|''-i''
|<abbr title="ביתם של שניהם, של...&rlm;">''sṓrṓr''</abbr>||''sṓrōvṓr''||''sṓrūṓr''
|''-ıōr''
|''-ıū''
|-
|-
!|נקבה
!|של שתיהן
|''-i''
|<abbr title="ביתן של שתיהן">''sṓrȳr''</abbr>||''sṓrōvȳr''||''sṓrūvȳr''
|''-īr''
|-
|''-ıān''
!|של שתיהן, מחובר
|}
|<abbr title="ביתן של שתיהן, של...&rlm;">''sṓrȳ́r''</abbr>||''sṓrōvȳ́r''||''sṓrūvȳ́r''
 
|-
====מידה====
!|של עצמם (שניהם)
====יצירת תוארי פועל====
|<abbr title="ביתן של שניהם (של הנושא)">''sṓrylōr''</abbr>||''sṓrōlōr''||''sṓrūlōr''
===כינויים===
====כינויי גוף עצמאיים====
ישנו בת'מסארית הבדל בין שני סוגים של "אנחנו": זה משנה אם כוללים את השומע (1.IN) או לא (1.EX).
 
{| class="bluetable lightbluebg mw-collapsible " style="width: 350px; text-align: center;"
|-
|-
!colspan="4"| '''כינויי גוף עצמאיים'''
!|של עצמן (שתיהן)
|<abbr title="ביתן של שתיהן (של הנושא)">''sṓrylȳr''</abbr>||''sṓrōlȳr''||''sṓrūlȳr''
|-
|-
!style="width: 50px; "|
!|שלי ושלהם/ן
!style="width: 100px; "|יחיד/ה
|<abbr title="ביתנו (שלי ושלהם/ן)">''sṓram''</abbr>||''sṓrōvam''||''sṓrūam''
!style="width: 100px; "|זוגי
!style="width: 100px; "|רבים/ות
|-
|-
!|1.ex
!|שלי ושלכם/ן
|rowspan="2"|''na̋''
|<abbr title="ביתנו (שלי ושלכם/ן)">''sṓrynt''</abbr>||''sṓrōnt''||''sṓrūnt''
|''trân''
|''châm''
|-
|-
!|1.in
!|שלכם/ן
|''qâd''
|<abbr title="ביתכם/ן">''sṓrylys''</abbr>||''sṓrōlys''||''sṓrūlys''
|''távên''
|-
|-
!|2.m
!|שלהם
|''zêi''
|<abbr title="ביתם">''sṓrech''</abbr>||''sṓrōrech''||''sṓrūch''
|rowspan="2"|''râth''
|rowspan="2"|''slâs''
|-
|-
!|2.f
!|שלהם, מחובר
|''vêi''
|<abbr title="ביתם של...&rlm;">''sṓréch''</abbr>||''sṓrōréch''||''sṓrū́ch''
|-
|-
!|3.m
!|שלהן
|''žá''
|<abbr title="ביתן">''sṓrer''</abbr>||''sṓrōrer''||''sṓrūr''
|''žôr''
|''žû''
|-
|-
!|3.f
!|שלהן, מחובר
|''žî''
|<abbr title="ביתן של...&rlm;">''sṓrér''</abbr>||''sṓrōrér''||''sṓrū́r''
|''žŷr''
|''žân''
|-
|-
!|4.m
!|של עצמם
|''ŧá''
|<abbr title="ביתם (של הנושא)">''sṓrylech''</abbr>||''sṓrōlech''||''sṓrūlech''
|''ŧôr''
|''ŧû''
|-
|-
!|4.f
!|של עצמן
|''ŧî''
|<abbr title="ביתן (של הנושא)">''sṓryler''</abbr>||''sṓrōler''||''sṓrūler''
|''ŧŷr''
|''ŧân''
|}
|}


ישנם אף כינויים ב"גוף הרביעי"; כינויים אלה מתייחסים לפרטים פחות חשובים שבהקשר.
====שמות עצם חריגים====
====מוספיות יחסה משומרות מתקופות קודמות====
====יידוע חריג====
====מוספיות יחסה אחרות====


====כינויי רמז====
===שמות תואר===
ישנה הבחנה בין כינויי רמז המופיעים באופן עצמאי לכינויי רמז הבאים במיקום של שם תואר. ישנם גם שלושה מרחקים בכינוי רמז.
====נטיה====
=====שמות תואר פרדיקטיביים ומאייכים=====


*''ímé'' 'זה (שהוא קרוב אליי)', אבל ''sħűm mé'' 'הכלב הזה (שהוא קרוב אליי)'
====מידה====
*''ížá'' 'זה (שהוא קרוב אליך)', אבל ''sħűm ħé'' 'הכלב הזה (שהוא קרוב אליך, או שגם אני וגם אתה יודעים עליו)'
====יצירת תוארי פועל====
*''íŧá'' 'זה (שהוא רחוק מאיתנו)', אבל ''sħűm ŧá'' 'הכלב ההוא'
 
כינויי רמז נוטים באותן המוספיות ככינויי גוף שלישי.
 
כמו בעברית יש שתי מילים למשמעות "פה\כאן". האחת, mách, מתייחסת ל"המקום בו נמצא אני (ולא אתה)/עליו אני מצביע", אליו השנייה, dátè, מתייחסת ל"המקום שבו נמצאים גם אני וגם אתה".
 
====כינוי רפלקסיבי====
====כינוי הדדי====
===פעלים===
===פעלים===
====זמן-אספקט-מודוס====
====זמן-אספקט-מודוס====
Line 354: Line 365:
====אופנים====
====אופנים====
=====פעיל=====
=====פעיל=====
=====סביל (מדיופסיב)=====
=====פאסיב=====
 
=====גורם=====
=====גורם=====
=====אפליקטיב=====
=====אפליקטיב=====
=====צורות נוספות=====
=====הבינוניים=====
בת'מסרית קיימים בינוניים בכל הזמנים. הם משמשים במשפטי זיקה, בייחוד אם השם המאויך הוא הנושא במשפט זיקה.
=====צורות המקור=====
 
=====נטיה=====
=====נטיה=====
פעלים נוטים לגוף הנושא ולגוף המושא.
======נטיה לנושא======
======נטיה לנושא======
======צורות אחרות של הפעיל======
======צורות אחרות של הפעיל======
======מוספית הסביל======
======מוספית הסביל======
Line 365: Line 382:


=====נטייה למושא=====
=====נטייה למושא=====
פעלים נוטים למושא אם:
*המושא העקיף הוא כינוי גוף
*אם לא, אם המושא הישיר מיודע
לא נחוץ להטות למושא פעלים בציווי או באיסור.
====מילות יחס====
====מילות יחס====
=====שימושים בדאטיב=====
=====שימושים בדאטיב=====
Line 370: Line 393:
====תחביר====
====תחביר====
=====סדר מילים=====
=====סדר מילים=====
סדר המילים הבלתי מסומן הוא פועל-נושא-מושא ישיר.
=====הדגשה=====
=====הדגשה=====
======נושא שיח======
======נושא שיח======
Line 386: Line 411:
====התייחסות משותפת====
====התייחסות משותפת====
לעיתים יש צורך לקבוע האם שני שמות עצם או כינויים מתייחסים לאותו הדבר, בשפה שאינה מבחינה בין הנושא לבין המושא הישיר באמצעות מוספיות או חלקיקים על השם.
לעיתים יש צורך לקבוע האם שני שמות עצם או כינויים מתייחסים לאותו הדבר, בשפה שאינה מבחינה בין הנושא לבין המושא הישיר באמצעות מוספיות או חלקיקים על השם.
=====סימון הפוך=====
=====פרוקסימי\אובוויאטי=====
=====פרוקסימי\אובוויאטי=====
=====השוואה=====
=====השוואה=====
Line 412: Line 436:
==טקסטי מדגם==
==טקסטי מדגם==
===באנר הצגת שפה===
===באנר הצגת שפה===
''Hebānnúvvasar gávthè mî ce̋mērâc.''<BR/>
''Ymbānstávasar gávthe mī́ cḗmērā́c.''<BR/>
"גרמו לשפה זו להתפרסם פעם."
"גרמו לשפה זו להתפרסם פעם."


''Énħȅn lāmennǐdīr chīrıīdái ie arvētnošīdái íe máugamalanî, miramlétnevas bānnuvvní.''<BR/>
''Énħēn lāmennīdī́r chīriī́diī ie arvētnothī́diī íe máugamalánī, arramlévas bānstivínī.''<BR/>
"בשל עדיפותן של מעודנותה ואמינותה [מציאותיותה] ודרכים-לשימוש-ב-ה, הסכימו לגרימתה להתפרסם."
"בשל עדיפותן של מעודנותה ואמינותה [מציאותיותה] ודרכים-לשימוש-ב-ה, הסכימו לגרום לה להתפרסם."
</p></span>
</p></span>
IlL
138,726

edits

Retrieved from "https://linguifex.com/wiki/Special:MobileDiff/19081...25132"