Sontrean: Difference between revisions

From Linguifex
Jump to navigation Jump to search
 
(236 intermediate revisions by 2 users not shown)
Line 1: Line 1:
{{DISPLAYTITLE:נתגין}}
'''Sontrean''' /sonˈtreən/ (''tɑt prɨt sontreən'', lit. 'the southern word', from ''suntrāṇya'') is an evolution of [[Nṛtrāṇya]] inspired by Sanskrito-Khmer.
{{TOC right}}
<span dir="rtl"><p align=right>
'''נְתָגִין''' או '''נתגינית''' (נתגין: {{heb|בְּרִיץ אֲ֬תָגִ֫ין}} /bʁitɬ naθɒˈʝin/,) היא שפה מבודדת שהיא ילידית בקפריסין, והמדוברת בקפריסין ובאזוריו הסמוכות במזרח התיכון. השפה הינה שפה בעלת מורפולוגיה לא-שירשורית (שורש + בניין\משקל) כמו [[w:he:שפות שמות|השפות השמיות]], אך גם משתמשת בשינויים עיצוריים תחיליים בדקדוקה בדומה ל[[w:he:שפות קלטיות|שפות הקלטיות]].</p>


==<p style="text-align: right;">פונולוגיה</p>==
Numbers: ''ein, tvee, trəj, ...''
בסך הכל ישנם 34 עיצורים ו-10 תנועות נתגינית. עם זאת, לא ברור אם לכל ההבחנות בצללי השפה יש משמעות פונמית או שחלק מהצללים בעצם אלופונים של אותם הפונמים בסביבות פונטיות\מורפופונמיות שונות.


===<p style="text-align: right;">עיצורים</p>===
word = ''prɨt'' < ''vṛdham''
<p style="text-align: right;">
==Sample text==
{| class="bluetable lightbluebg " style="width: 700px; text-align: center;"
''*Sa nṛtravindhaḥ yak sā sevalā strit um kataraḥ vas sa starṣisā...''
|-
! colspan="13"|עיצורים בנתגינית
|-
! colspan="2" rowspan= "2"|
! rowspan="2" | סדקי
! rowspan="2" | לועי
! rowspan="2" | ענבלי
! rowspan="2" | וילוני
! rowspan="2" | חכי
! rowspan="2" | בתר-מכתשי
! colspan="2" rowspan="1" | מכתשי
! rowspan="2" | שיני
! rowspan="2" | שפתי-שיני
! rowspan="2" | דו-שפתי
|-
! <small>נחצי</small>
! <small>פשוט</small>
|-
! colspan="2"| אפי
|
|
|
|colspan="2"|ɲ~ŋ
|
|nˤ
|n~nʲ
|
|
|m~mʲ
|-
! rowspan="2"|סותם
!<small>אטום</small>
| colspan="1" rowspan="2"|ʔ
|
|q
|colspan="2"|c~k
|
|tˤ~ɗˤ
|t~tɕ
|
|
|p~pʲ
|-
!<small>קולי</small>
|
|colspan="2"|ɟ~g
|
|dˤ
|d~dʑ
|
|
|b~bʲ
|-
! colspan="1" rowspan="2"|חוכך
!<small>אטום</small>
| rowspan="2"|h~ɦ
| colspan="2"|ç~x
|sˁ~θˁ
|s~ɕ
|f~fʲ
|
|-
!<small>קולי</small>
| colspan="2"|ʝ~ɣ
|
|
|z~ʑ
|v~vʲ
|
|-
!colspan="2" rowspan="1"|מקורב
|
|
|
|
|j
|
|
|
|
|
|w~vʲ
|-
! colspan="2" rowspan="1"|מקורב צדי
|
|
|
|
|
|
|
|ɫ~ʎ
|
|
|
|-
! colspan="2" rowspan="1"|מחוכך צדי
|
|
|
|
|
|
|
|tɬ
|
|
|
|}
</p>


====<p style="text-align: right;">חינכוך</p>====
sɑ nrɨtrɑvin jɔk saa seivɔleə sret ʔom kɑtɑɑ veəh sɑ stɑɑsesaa...
כל העיצורים מלבד /j/, הנחציים, הענבליים, הלועיים, הסודקים, המחוככים-צדיים והחוככים הבתר-מכתשיים או השניים (כלומר /j/, /nˤ/, /tˤ/, /dˤ/, /sˤ/, /q/, /ɢ/, /χ/, /ʁ/, /ħ/, /ʕ/, /h/, /ʔ/, /tɬ/, /ʃ/, /θ/, ו-/ð/) [[w:he:חינכוך|מתחנככים]] לפני /j/, /i/, או /ɪ/:
[[Category:Germanic languages]][[Category:Indo-European languages]]
 
{| class="bluetable lightbluebg" style="width:650px; text-align:center;"
|-
! פשוט
! /ɣ/
! /x/
! /g/
! /k/
! /ŋ/
! /ɫ/
! /z/
! /s/
! /d/
! /t/
! /n/
! /w/
! /v/
! /f/
! /b/
! /p/
! /m/
|-
! מחונכך
| [ʝ]
| [ç]
| [ɟ]
| [c]
| [ɲ]
| [ʎ]
| [ʑ]
| [ɕ]
| [dʑ]
| [tɕ]
| [nʲ]
|colspan="2"| [vʲ]
| [fʲ]
| [bʲ]
| [pʲ]
| [mʲ]
|}
 
===<p style="text-align: right;">תנועות</p>===
{| border="1" cellpadding="1" cellspacing="1" class="bluetable lightbluebg" style="width: 540px; text-align:center;"
|+ '''תנועות בנתגינית'''
! style="width: 90px; "|
! style="width: 90px; " |[[w:he:תנועה אחורית|אחורית]]
! style="width: 90px; " |[[w:he:תנועה כמעט-אחורית|כמעט-אחורית]]
! style="width: 90px; " |[[w:he:תנועה מרכזית|מרכזית]]
! style="width: 90px; " |[[w:he:תנועה כמעט-קדמית|כמעט-קדמית]]
! style="width: 90px; " |[[w:he:תנועה קדמית|קדמית]]
|-
! style="" |[[w:he:תנועה סגורה|סגורה]]
| u
|
| [ɨ]
|
| i
|-
! style="" |[[w:he:תנועה כמעט-סגורה|כמעט-גורה]]
|
| ʊ
|
| ɪ
|
|-
! style="" |[[w:he:תנועה חצי-סגורה|חצי-סגורה]]
| o
|
| [ɘ]
|
| e
|-
! style="" |[[w:he:תנועה אמצאית|אמצעית]]
|
|
|
|
|
|-
! style="" |[[w:he:תנועה חצי-פתוחה|חצי-פתוחה]]
| ɔ
|
| [ɜ]
|
| ɛ
|-
! style="" |[[w:he:תנועה כמעט-פתוחה|כמעט-פתוחה]]
|
|
|
|
|
|-
! style="" |[[w:he:תנועה פתוחה|פתוחה]]
| ɒ
|
| ä
|
|
|}
 
====<p style="text-align: right;">מירכוז תנועות</p>====
התנועות הקדמיות משנות את הגייתן לאחר עיצורים נחציים או ענבליים: /i e ɛ/ > [ɨ ɘ ɜ].
 
===<p style="text-align: right;">הטעמה</p>===
במילים ילידות ניתן להטעים רק את ההברה האחרונה (מלרע) או את ההברה הלפני אחרונה (מלעיל). לא ניתן לחזות את ההטעמה במדויק מניקוד המילה בלבד. ההטעמה עשויה לקבוע אם מילה היא שם עצם\תואר שם או פועל.
 
==<p style="text-align: right;">כתיב</p>==
שלושה כתיבים משמשים בכתיבת הנתגינית: עברי, לטיני, ויווני. אפשר לסמן את ההטעמה רק בכתיב היוונית, על-ידי הוספת הסימן ´ מעל התנועה המוטעמת.
 
===<p style="text-align: right;">עיצורים</p>===
{| class="bluetable lightbluebg " style="width:300px; text-align: center;"
|-
!colspan="5"|כתיבי הנתגינית
|-
! עברי !! שם !! לטיני !! יווני !! IPA
|-
|{{heb|א}}||{{heb|אָ֫לַף}}||''ˀ''|| ''spiritus lenis'' (᾿ מעל התנועה) ||/ʔ/
|-
|{{heb|בּ}}||{{heb|בָּיְת}}||''b''|| ββ ||/b~bʲ/
|-
|{{heb|גּ}}||{{heb|גִּימַל}}||''g''|| γγ || /ɟ~g/
|-
|{{heb|דּ}}||{{heb|דָּ֫לַת}}||''d''|| δδ ||/d~dʑ/
|-
|{{heb|ה}}||{{heb|הֵא}}||''h''|| ''spiritus asper'' (῾ מעל התנועה), כיפול התנועה (מקביל למפיק( ||/h/
|-
|{{heb|וּ}}||{{heb|וּוֹ}}||''f''|| ϝϝ || /f~fʲ/
|-
|{{heb|ז}}||{{heb|זָיְן}}||''z''|| ζ ||/z~ʑ/
|-
|{{heb|ח}}||{{heb|חֵת}}||''ḥ''|| η || /ħ/
|-
|{{heb|טּ}}||{{heb|טֵּת}}||''ṭ''|| ττ || /tˤ~ɗˤ/
|-
|{{heb|י}}||{{heb|יוֹד}}||''y'', ''i'' לאחר תנועה|| ι ||/j/
|-
|{{heb|כּךּ}}||{{heb|כָּף}}||''c''|| χχ || /c~k/
|-
|{{heb|ל}}||{{heb|לָ֫מַד}}||''l''|| λ || /ɫ~ʎ/
|-
|{{heb|מּםּ}}||{{heb|מֵּם}}||''m''|| μμ || /m~mʲ/
|-
|{{heb|נן}}||{{heb|נוּן}}||''n''|| ν || /n/
|-
|{{heb|ס}}||{{heb|סָ֫מַך}}||''s''|| σ, ς || /s~ɕ/
|-
|{{heb|ע}}||{{heb|עָיְן}}||''ˁ''|| ω || /ʕ/
|-
|{{heb|פּףּ}}||{{heb|פֵּא}}||''p''|| φφ || /p~pʲ/
|-
|{{heb|צץ}}||{{heb|צָ֫דֶי}}||''tz''|| τζ || /tɬ/
|-
|{{heb|קּ}}||{{heb|קּוֹף}}||''q''|| κκ || /q/
|-
|{{heb|ר}}||{{heb|רֵאש}}||''r''|| ρ || /ʁ/
|-
|{{heb|ש}}||{{heb|שִין}}||''š''|| σζ || /ʃ/
|-
|{{heb|תּ}}||{{heb|תּוֹ}}||''t''|| θθ || /t~tɕ/
|}
 
 
{| class="bluetable lightbluebg " style="width:300px; text-align: center;"
|-
!colspan="5"|החלשה
|-
! עברי !! לטיני !! יווני !! IPA
|-
|{{heb|ב}}||''bh''|| β || /v~vʲ/
|-
|{{heb|ג}}||''gh''|| γ ||/ʝ~ɣ/
|-
|{{heb|ד}}||''dh''|| δ || /ð/
|-
|{{heb|ו}}||''fh''|| ϝ || /ħ/
|-
|{{heb|ט}}||''ṭh''|| τ || /sˤ~θˤ/
|-
|{{heb|כך}}||''ch''|| χ || /ç~x/
|-
|{{heb|מם}}||''mh''|| μ || /w~vʲ/
|-
|{{heb|פף}}||''ph''|| φ || /f~fʲ/
|-
|{{heb|ק}}||''qh''|| κ || /χ/
|-
|{{heb|ת}}||''th''|| θ || /θ/
|}
 
 
{| class="bluetable lightbluebg " style="width:300px; text-align: center;"
|-
!colspan="4"|ליקוי
|-
! עברי !! לטיני !! יווני !! IPA
|-
|{{heb|א֬, ה֬}}||''nˀ, nh''|| הוספת ν- || /n~nʲ/
|-
|{{heb|בּ֬}}||''mb''|| μβ || /m/
|-
|{{heb|גּ֬}}||''ng''|| νγ || /ɲ~ŋ/
|-
|{{heb|דּ֬}}||''nd''|| νδ || /n~nʲ/
|-
|{{heb|וּ֬}}||''mhf''|| μϝ || /w~vʲ/
|-
|{{heb|ח֬, ע֬}}||''nḥ, nˁ''|| הוספת ν- || /nˤ/
|-
|{{heb|יּ֬}}||''ny''|| הוספת ν- || /nʲ/
|-
|{{heb|טּ֬}}||''dṭ''|| ντ || /dˤ/
|-
|{{heb|כּ֬}}||''gc''|| γχ || /ɟ~g/
|-
|{{heb|פּ֬}}||''bp''|| μφ || /b/
|-
|{{heb|קּ֬}}||''gq''|| γκ || /gˤ~ɢ/
|-
|{{heb|תּ֬}}||''dt''|| νθ || /d~dʑ/
|}
 
===<p style="text-align: right;">תנועות</p>===
{| class="bluetable lightbluebg " style="width:250px; text-align: center;"
|-
!colspan="5"|תנועות
|-
! עברי !! לטיני !! יווני !! IPA
|-
|{{heb|אַ, אֲ}}||''a''|| α ||/a/
|-
|{{heb|אָ}}<sup>1</sup>||''á''|| ω ||/ɒ/
|-
|{{heb|אֶ, אֱ, אְ}}||''e''|| ε || /ɛ/
|-
|{{heb|אֵ}}||''é''|| αι || /e/
|-
|{{heb|אִ}}||''i''|| ι || /ɪ/
|-
|{{heb|אִי}}||''í''|| ει || /i/
|-
|{{heb|אָ, אֳ}}||''o''|| ο || /ɔ/
|-
|{{heb|אֹ, אוֹ}}||''ó''|| αυ || /o/
|-
|{{heb|אֻ}}||''u''|| υ || /ʊ/
|-
|{{heb|אֻו}}||''ú''|| ου || /u/
|-
|{{heb|אְ}}
|colspan="3"|Ø
|}
 
 
==<p style="text-align: right;">דקדוק</p>==
===<p style="text-align: right;">נטיית פועלים</p>===
פועלים בנתגין מציינים את האספקט, אך לא את הזמן, אולי בדומה לפועלים בעברית המקראית. הזמן מצוין באמצעות מיליות המקדימות שם עצם. כלומר, צורה אחת עשויה לציין "אני הלכתי", "אני הולך" או "אני אלך" בהתאם למילית הזמן או ההקשר.
====<p style="text-align: right;">בניינים</p>====
ישנם 4 בניינים בנתגין:
*הבניין העומד
*הבניין היוצא
*הבניין הגורם (קאוזטיב)
*הבניין החוזר (רפלקסיב).
כל בניין תומך שלוש צורות של גזעים: צורה פרפקטיבית (פעולה מושלמת), צורה אימפרפקטיבית (פעולה מתמשכת או רגילה) וצורת בינוני. אין לבלבל את האספקט הפרפקטיבי או האימפרפקטיבי עם הזמן המושלם או הבלתי מושלם.
====<p style="text-align: right;">נטיה חד-גופית</p>====
'''הנטיה החד-גופית''' מסמנת רק אחד מהנושא או המושא. היא משמשת כדי להטות פועלים עומדים ופועלים בצורות הציווי.
 
הנטיה החד-גופית מודגמת להלן בפועל {{he|נַתַב}} "לחשוב":
 
{| class="bluetable lightbluebg " style="width: 250px; text-align: center;"
|-
!colspan="4"|"לחשוב" בפרפקטיב
|-
!Person!!Singular!!Paucal!!Plural
|-
!1
||{{heb|נַתַבְדְּ}}<br/>||{{heb|נַתַ֫בְתּוּ}}||{{heb|נַתַ֫בְתָּ}}
|-
!2
||{{heb|נַתַ֫בְנִי}}<br/>||{{heb|נַתַ֫בְנוּ}}||{{heb|נַתַ֫בְןָ}}
|-
!3
||{{heb|נַתַב}}<br/>||{{heb|נַתְבוּ}}||{{heb|נַתְבָה}}
|}
 
{| class="bluetable lightbluebg " style="width: 250px; text-align: center;"
|-
!colspan="4"|"לחשוב" באימפרפקטיב
|-
!Person!!Singular!!Paucal!!Plural
|-
!1
||{{heb|נִתַּבְדְּ}}<br/>||{{heb|נִתַּ֫בְתּוּ}}||{{heb|נִתַּ֫בְתָּ}}
|-
!2
||{{heb|נִתַּ֫בְנִי}}<br/>||{{heb|נִתַּ֫בְנוּ}}||{{heb|נִתַּ֫בְןָ}}
|-
!3
||{{heb|נִתַּב}}<br/>||{{heb|נִתְבוּ}}||{{heb|נִתְּבָה}}
|}
 
דוגמת פועל בגזרה ל"מ:
 
{| class="bluetable lightbluebg " style="width: 250px; text-align: center;"
|-
!colspan="4"|"להתעורר" בפרפקטיב
|-
!Person!!Singular!!Paucal!!Plural
|-
!1
||{{heb|תַּלַמְךְ}}||{{heb|תַּלַ֫מְתוּ}}||{{heb|תַּלַ֫מְתָ}}
|-
!2
||{{heb|תַּלַ֫מְנֵי}}||{{heb|תַּלַ֫מְנוּ}}||{{heb|תַּלַ֫מְןָ}}
|-
!3
||{{heb|תַּלַם}}||{{heb|תַּלְמוּ}}||{{heb|תַּלְמָה}}
|}
 
{| class="bluetable lightbluebg " style="width: 250px; text-align: center;"
|-
!colspan="4"|"להתעורר" אימפרפקטיב
|-
!Person!!Singular!!Paucal!!Plural
|-
!1
||{{heb|תִּלַּמְךְ}}||{{heb|תִּלַּ֫מְתוּ}}||{{heb|תִּלַּ֫מְתָ}}
|-
!2
||{{heb|תִּלַּ֫מְנֵי}}||{{heb|תִּלַּ֫מְנוּ}}||{{heb|תִּלַּ֫מְןָ}}
|-
!3
||{{heb|תִּלַּם}}||{{heb|תִּלְּמוּ}}||{{heb|תִּלְמָה}}
|}
 
====<p style="text-align: right;">נטיה דו-גופית</p>====
'''הנטיה הדו-גופית''' מסמנת הן את הנושא והן את המושא במוספית אחת. היא משמשת כדי להטות פועלים יוצאיםץ.
 
===<p style="text-align: right;">היחסות</p>===
נתגין משתמשת ביחסות כדי לסמן את מעמדם של שמי עצם במשפט. קיימות 5 יחסות, אך שמות עצם ותוארים אינם מבחינים בין הנומינטיב והאקוזטיב כי אם ממזגים אותן ליחסה אחת, ה'''יחסה הישירה'''.
*יחסת '''נומינטיב''', המסמנת את הנושא או את הנשוא.
*יחסת '''אקוזטיב''', המסמנת את המושא הישיר. האקוזטיב גם עשויה לסמן את המושא העקיף של פועלים בעלי שני מושאים, כגון "לתת" או "להפריע", משום שאין בנתגין מקביל למילת היחס "ל-", או דאטיב.
*יחסת '''גניטיב''', המציינת שייכות כמו מילת היחס "של".
*יחסת '''אינסטרומנטל''', המסמנת כלי כמו מילות היחס "בעזרת" או "באמצעות", או את אופן הפעולה. יחסה זו עשויה גם לציין את מה שנחשבת בשפות אחרות כ"מושא ישיר" עם פועלים בעלי שני מושאים.
*יחסת '''לוקטיב''', המציינת מקום, כמו מילת היחס "ב".
 
ניתן להדגים את השימוש ביחסים עם פועלים בעלי שני מושאים במשפט הבא:
:{{heb|וַּתֵּהוֹגַןּ בִּילָה בַּכֻּ֬לַּת.}}
:'''''Fatéhóghann bíláh ba-gcullath.'''''
:PLACT-(1,3)-give/TRANS.PFV-INV woman-HON.SG.DIR RECENT_PAST=FOC=bird-AN.SG.INS
:נתתי לגברת ציפור.
 
במשפט זה הפועל נושא את המידע הנחוץ כדי לקבוע מה הנושא ומה המושא הישיר.
 
מילות יחס מחייבות יחסות מסוימות.
 
===<p style="text-align: right;">החלקיקים {{heb|הֲ-ֿ}} ו-{{heb|הַ-֬}}</p>===
בנתגינית לא מסמנים את היידוע. ישנן שתי מיליות שנשמעות דומות לה"א הידיעה בעברית אך ממלאות תפקידים שונים ומשלימים זה לזה.
 
החלקיק {{heb|הֲ-}} מחליש את העיצור הבא, ומסמן את "נושא השיח", במובן "מה שהמשפט עליו" (בדומה ל-は ביפנית או "באשר ל-" בעברית). בניגוד לעברית, בנתגינית נושא השיח לעיתים קרובות לא זהה לנושא הדקדוקי. נושא השיח בדרך כלל במקום הראשון במשפט. משתמשים את החלקיק גם כדי להשוות שם עצם אחד לשני במשפטים שונים. הוא גם משמש כחלקיק הווקאטיב ('''יא''' טיפש! '''הו''' אלוהים!).
 
החלקיק {{heb|הַ-֬}} מלקה את העיצור הבא. הוא מסמן את ה"מוקד", כלומר, הוא מדגיש את שם העצם כמידע חדש או כתשובה לשאלה - כשם שבעברית במבנה "אותך אני אוהב" מקדים הכינוי "אותך" את הנושא "אני", כדי לרמז כי המשפט הוא תשובה לשאלה "את מי אתה אוהב?"
 
====<p style="text-align: right;">משפטים שמניים</p>====
האוגד לעולם אינו נחוץ בנתגין. במקום זאת, על הנושא משתמשים בחלקיק {{heb|הֲ-ֿ}}, ועל הנשוא מצרפים את החלקיק {{heb|הַ-֬}}.
 
:{{heb|הֲזְמָלִיָּה אֶלָּא הַגַּ֬שֻּודָה.}}
:'''''{{blue|Ha-}}zemhálíyáh ˀelláˀ {{blue|ha-ng}}aššúdháh.'''''
:ha<sup>L</sup>-zemhál-íyáh ˀelláˀ ha<sup>N</sup>-gaššúdh-áh
:<abbr title="נושא השיח">TOP</abbr>-<abbr title="בן-אדם">person</abbr>-<abbr title="מין חי">AN</abbr>.<abbr title="רבים">PL</abbr>.<abbr title="יחסה ישירה: נושא, נשוא או מושא ישיר">DIR</abbr> <abbr title="חלקיק שלילי חופשי">NEG</abbr> <abbr title="מוקד">FOC</abbr>-<abbr title="דבר, חפץ">thing</abbr>-<abbr title="מין דומם">INAN</abbr>.PL.DIR
:''בני אדם אינם חפצים.''
 
</span>

Latest revision as of 01:02, 9 December 2018

Sontrean /sonˈtreən/ (tɑt prɨt sontreən, lit. 'the southern word', from suntrāṇya) is an evolution of Nṛtrāṇya inspired by Sanskrito-Khmer.

Numbers: ein, tvee, trəj, ...

word = prɨt < vṛdham

Sample text

*Sa nṛtravindhaḥ yak sā sevalā strit um kataraḥ vas sa starṣisā...

sɑ nrɨtrɑvin jɔk saa seivɔleə sret ʔom kɑtɑɑ veəh sɑ stɑɑsesaa...