Naeng/he

וינדרמיר היא שפה שהשראתה מעברית ומקְמֶרית (קמבודית), שפות המשתפות מאפיינים רבים כגון:

• הטעמה מלרעית ברוב המילים (בקמרית, בכל המילים)
• צירופי עיצורים בתחילת מילה הם נפוצים. למשל pn, tm, kt, pt, pk, ps
• תחביר דומה: לוואיים באים לאחר שם העצם, מילות יחס באות לפני שם העצם

וינדרמיר משתייכת לשפות הלָקוֹביות.

דקדוק

כינויים

כינויי הגוף הם:

• rie: אני
• łen: אתה
• łes: את
• Pra: את/ה (פנייה מכובדת)
• in: הוא
• is: היא
• tsa: אנחנו (לא כולל אותך)
• bang: אנחנו (כולל אותך)
• łănam: אתם
• Impra: אתם (פנייה מכובדת)
• ănam: הם

טקסט לדוגמה

הדיון הקבוצתי

להלן קטע מה-Imthumitil, ספר קודש של דת ה-Mărotłism.

וינדרמיר מודרנית

Mi ngith doan chea chmi dur e tach imchäth mis mogor litheath. Fi Pida Brăwied chea sray bintăbiets șaf imchäth: "Mea ra łănam dunse?"

Swe chea chmi chnung efi müets imchäth, doan chäth chea plawăsma: "Șrüch stiw! Ruay mi tsum immognas tach dunse, immălin thaf müets, imchustiw liew, imchusmäch thaf müets, imchumüets tach, te doan imchutach."

Łop fi Pida Brăwied chea tăbiets: "Wăhang, mea ra chmi, srüe hădean e do croth hiboath?"

Chea că'aw e fid: "Lea sed die placănărnga, fi Pida? Bang ruay tsor tăy'ua palüc, sach se făbeang imtăy'ua nătha yaf croth mălem!"

Fi Pida chea sngiem șaf chäth mi ngil, "Fi chäth se eth ruay hăltsrüeng te thăpar fănaw."

וינדרמיר קלאסית

Ngiθ dur taχ χaaθ mogor. Tăbiits Pĭda Brăwiid: "Măra łĭnam?"

Mi-ăngnung căχθaaθ năθa emrĭtsal doon: Șrüχ te-stiw: taχ mognas, θaφ te-müüts θraaφ, liiw stăliw, θaφ te-müüts mălsaaχ, taχ mălüüts, doon tălaχ."

Tăbiits Pĭda Brăwiid: "Ǎna mee ra, srüü hĭdeen croθ năθa?"

Eφθooc χaaθ, "Op cănga, Pida: tsor pădiiχ φnărtaang, te ămsaχ păχwădiiχ năθa ya-croθ φi!"

Esngiim Pĭda Brăwiid șa-χaaθ șa-ngil, "Ăruuy șa-χaaθ se tsărüüng te thăpal φănaw φănaw."

עברית

היו פעם שישה ילדים בדיון קבוצתי. שאל אותם המורה ברוויאד: "כמה אנשים אתם?"

בעוד שחמישה ילדים עדיין ספרו, קרא ילד אחד בתגובה: "שישים ושלושה! כלומר יש כאן שישה יחידים, 15 זוגות, 20 שלושיות, 15 רביעיות, 6 חמישיות, ושישיה אחת."

שאל המורה ברוויאד: "ובכן, כמה יהיו פה עם אדם נוסף?"

ענה הילד: "האם זה לא מובן מאליו, המורה? יהיו את כל הקבוצות מקודם, וגם את כל קבוצות עם האדם החדש!"

שיבח המורה ברוויאד את הילד ואמר: "לילד הזה אכן יש חוכמה ובינה."