Sontrean: Difference between revisions

Jump to navigation Jump to search
1,131 bytes added ,  19 December 2013
Line 385: Line 385:


==<p style="text-align: right;">דקדוק</p>==
==<p style="text-align: right;">דקדוק</p>==
===<p style="text-align: right;">היחסות</p>===
נתגין משתמשת ביחסות כדי לסמן את מעמדם של שמי עצם במשפט. קיימות 5 יחסות, אך שמות עצם ותוארים אינם מבחינים בין הנומינטיב והאקוזטיב כי אם ממזגים אותן ליחסה אחת, ה'''יחסה הישירה'''.
*יחסת '''נומינטיב''', המסמנת את הנושא או את הנשוא.
*יחסת '''אקוזטיב''', המסמנת את המושא הישיר. האקוזטיב גם עשויה לסמן את המושא העקיף של פועלים כגון "לתת" או "להפריע", משום שאין בנתגין מקביל למילת היחס "ל-", או דאטיב.
*יחסת '''גניטיב''', המציינת שייכות כמו מילת היחס "של".
*יחסת '''אינסטרומנטל''', המסמנת כלי כמו מילות היחס "בעזרת" או "באמצעות", או את אופן הפעולה.
*יחסת '''לוקטיב''', המציינת מקום, כמו מילת היחס "ב".
מילות יחס מחייבות יחסות מסוימות.
===<p style="text-align: right;">החלקיקים {{heb|הֲ-ֿ}} ו-{{heb|הַ-֬}}</p>===
===<p style="text-align: right;">החלקיקים {{heb|הֲ-ֿ}} ו-{{heb|הַ-֬}}</p>===
בנתגינית לא מסמנים את היידוע. ישנן שתי מיליות שנשמעות דומות לה"א הידיעה בעברית אך ממלאות תפקידים שונים ומשלימים זה לזה.
בנתגינית לא מסמנים את היידוע. ישנן שתי מיליות שנשמעות דומות לה"א הידיעה בעברית אך ממלאות תפקידים שונים ומשלימים זה לזה.

Navigation menu