6,788
edits
(→דקדוק) |
|||
Line 385: | Line 385: | ||
==<p style="text-align: right;">דקדוק</p>== | ==<p style="text-align: right;">דקדוק</p>== | ||
===<p style="text-align: right;">היחסות</p>=== | |||
נתגין משתמשת ביחסות כדי לסמן את מעמדם של שמי עצם במשפט. קיימות 5 יחסות, אך שמות עצם ותוארים אינם מבחינים בין הנומינטיב והאקוזטיב כי אם ממזגים אותן ליחסה אחת, ה'''יחסה הישירה'''. | |||
*יחסת '''נומינטיב''', המסמנת את הנושא או את הנשוא. | |||
*יחסת '''אקוזטיב''', המסמנת את המושא הישיר. האקוזטיב גם עשויה לסמן את המושא העקיף של פועלים כגון "לתת" או "להפריע", משום שאין בנתגין מקביל למילת היחס "ל-", או דאטיב. | |||
*יחסת '''גניטיב''', המציינת שייכות כמו מילת היחס "של". | |||
*יחסת '''אינסטרומנטל''', המסמנת כלי כמו מילות היחס "בעזרת" או "באמצעות", או את אופן הפעולה. | |||
*יחסת '''לוקטיב''', המציינת מקום, כמו מילת היחס "ב". | |||
מילות יחס מחייבות יחסות מסוימות. | |||
===<p style="text-align: right;">החלקיקים {{heb|הֲ-ֿ}} ו-{{heb|הַ-֬}}</p>=== | ===<p style="text-align: right;">החלקיקים {{heb|הֲ-ֿ}} ו-{{heb|הַ-֬}}</p>=== | ||
בנתגינית לא מסמנים את היידוע. ישנן שתי מיליות שנשמעות דומות לה"א הידיעה בעברית אך ממלאות תפקידים שונים ומשלימים זה לזה. | בנתגינית לא מסמנים את היידוע. ישנן שתי מיליות שנשמעות דומות לה"א הידיעה בעברית אך ממלאות תפקידים שונים ומשלימים זה לזה. |
edits